באילו מקומות חובה לבקר בפירנצה?

פסל דוד- פירנצה טוסקנהDuomo

'דואמו' היא המילה האיטלקית לקתדרלה, וקתדרלת "סנטה מריה דל פיורה", ה'דואמו' של פירנצה, היא הרביעית בגודלה בעולם ומהווה תחנת חובה טיול מאורגן לאיטליה: "הגיעה עד השמיים, וכיסתה בצילה את כל עמי טוסקנה", כך כתב עליה האדריכל בן תקופת הרנסנס, ליאון בטיסטה אלברטי, לפני יותר מ-500 שנה לקראת סוף המאה ה-13 הטיל  "ממשל הנבחרים" של פירנצה על הפסל והאדריכל ארנולפו די קמביו את משימת הקמתה של הכנסייה  "הכי גבוהה, מפוארת ומרשימה, שיכולת האדם עדיין לא המציאה". העבודות החלו ב-1296, כשהאדריכל מתכנן מבנה שישמש ככיכר מכוסה: היכל בו יוכלו להתאסף ולהתכנס כל תושבי העיר. בבניית הכנסייה, שנמשכה עוד שנים רבות אחרי מותו של די קמביו, השתתפו אמנים רבים, ביניהם ג'וטו, אנדראה פיזאנו, פרנצ'סקו טלנטי וכמובן פיליפו ברונלסקי, שהשלים את בניית הכנסייה על ידי הקמת הכיפה העצומה –  מפעל בנייה מורכב ומהפכני, שנמשך 16 שנה – עד הקדשת הכנסייה בשנת 1436. תהליך הקמת הקתדרלה נמשך למעלה ממאה חמישים שנה, כאשר החזית הנוכחית עוצבה רק במאה ה-19.

לעומת הידורה החיצוני המפואר, המעוצב בשלושה גוני שיש – לבן, ורוד וירוק, פנים הכנסייה מאופיין בפשטות, המדגישה את ממדיה העצומים: אורכה של הכנסייה 153 מטרים, רוחבה 90 מטרים וגובהה 107 מטרים. מתחת לכיפה, נמצאים ציורי הקיר שצוירו על ידי  ג'ורג'ו ואזארי ופדריקו צוקארי במאה ה-16, המתארות את 'יום הדין האחרון'. על קירות הכנסייה נמצאות יצירות אמנות שונות, שנתווספו במהלך השנים. מתחת לרצפת הכנסייה, מוביל גרם מדרגות אל שריד הכנסייה הקדומה סנטה רפרטה, על חורבותיה נבנתה הקתדרלה.

הקתדרלה, מגדל הפעמונים הניצב לצידה ובית הטבילה המתומן הנמצא מולה, מהווים יחד את המרכז הדתי של פירנצה העתיקה.

 כתובת:

Piazza del Duomo

Museo dell’opera dell’duomo

מאחורי מבנה הכנסייה נמצא מוזיאון יצירות הדואמו, בו נמצאות היצירות המקוריות שנמצאו בעבר בקתדרלה, בבית הטבילה ובמגדל הפעמונים. המוזיאון הוקם בשנת 1891, שופץ ונפתח מחדש בשנת 1999.

Galleria degli uffizzi

ה'אופיצי', אחד המוזיאוני האמנות החשובים בעולם, מכיל אוספי אמנות איטלקית ואירופית מהמאות ה-13 ועד ה-18 וכן אוספי פיסול קלסי. הוא תוכנן על ידי האדריכל ג'ורג'ו ואזארי כבניין משרדים עבור דוכס טוסקנה, קוסימו די מדיצ'י, בשנת 1560. בנו, פרנצ'סקו ה-1, החל לקבץ במבנה את יצירות האמנות שנאספו במהלך השנים על ידי בני מדיצ'י, משפחת סוחרים ובנקאים ששלטה בפירנצה ומאוחר יותר בכל טוסקנה. בסוף המאה ה-16 נפתח האוסף הפרטי לקהל הרחב, ובמאה ה-18 הפך למוזיאון ציבורי. במוזיאון נמצאות יצירותיהם של גדולי ציירי הרנסנס האיטלקי, ביניהם צ'ימבואה, ג'וטו, דוצ'ו, סימונה מרטיני, פאולו אוצ'לו, בוטיצ'לי, מיכלאנג'לו, ליאונרדו דה וינצ'י, רפאל, קראוואג'ו, טיציאן וכן ציירים פלמיים כרובנס וון דייק.

כתובת המוזיאון:

Piazzale degli ufizzi

 

Galleria dell’accademia

בגלריה של האקדמיה מרוכזות יצירות הפיסול החשובות ביותר של מיכלאנג'לו. היא הוקמה במאה ה-18 על ידי הדוכס פייטרו לאופולדו ה-1 לבית לוריין, שקיווה שעל ידי כך ייחשפו תלמידי האקדמיה לאמנות ליצירות המופת. עם הזמן גובש בגלריה אחד האוספים הגדולים ביותר של יצירות אמנות איטלקית מהמאה ה-14. האירוע החשוב ביותר בתולדות הגלריה התרחש בשנת 1873:  היה זה רגע הגעתו של הפסל  'דוד', אותו פיסל מיכלאנג'לו בשנת 1502. 'דוד' הועבר לכאן מפיאצה דלה סיניוריה, לאחר שניזוק. מאז הוא נמצא כאן, לצדם של 'העבדים', אף הם של מיכלאנג'לו, ויצירות נוספות הנמצאות בפינקוטקה (גלריית הציורים) ובג'יפסוטקה (גלריית יציקות הגבס).

כתובת המוזיאון:

via ricasoli 60

Piazza della signoria

פיאצה דלה סיניוריה היא אחת הכיכרות המפורסמות ביותר בעולם, ומיקומה בפירנצה, בירת חבל טוסקנה רק מוסיף לחן הטבעי שלה. היא הוקמה במאה ה-13,  ושימשה כמרכז הפוליטי –  שלטוני של פירנצה בתקופת הרנסנס, כשמעליה חולש 'הארמון הישן' – פאלאצו וקיו, אשר שימש במאה ה-14 כבית הנבחרים של פירנצה – ה'סיניוריה'. בכיכר הוצבו פסלים שסימלו את כוחה, עצמאותה ועוצמתה של העיר: ה'מרזוקו', שגפיו חובקות את סמל העיר – החבצלת, ו'יהודית והולפרנס' של דונטלו, ובהמשך 'דוד' של מיכלאנג'לו, ו'הרקולס' של בנדינלי.  כשהפך הארמון למשכנם של  בני משפחת מדיצ'י ששלטו בעיר, הזמין קוסימו ה-1 לבית מדיצ'י הצבתם של פסלים נוספים, שסימלו את כוחו ושלטונו: 'פרסאוס והמדוזה' שפיסל צ'ליני, 'אונס הנשים הסביניות'  של ג'אמבולוניה הנמצאות כיום ב'לוג'ה דיי לאנצי', המרפסת הצופה אל הכיכר, מזרקת 'נפטון' של אמאנטי, ופסלו של קוסימו עצמו, רכוב על סוס, שפיסל ג'אמבולוניה. הפסלים הניצבים בפיאצה, הופכים אותה למוזיאון פתוח.

Ponte vecchio

ה'פונטה וקיו', הוא הגשר העתיק ביותר בפירנצה, שהפך לאחד מסמליה המוכרים ביותר בעולם. הוא נבנה כגשר עץ במקום בו המעבר מעל הנהר היה הכי פחות קשה. פעמים רבות נהרס ונבנה מחדש, עד אשר שוקם בצורה יסודית ונרחבת בשנת 1345 ומאז לא התמוטט ולא קרס עד היום. בימי הביניים היו על הגשר חנויות של קצבים, ירקנים, מוכרי דגים או בקיצור – היה כאן שוק של ממש, ותנועה רבה התנהלה. הגשר היה מקום מסריח ואשפת הדוכנים נזרקה מדי יום לנהר. כשעברו בני משפחת מדיצ'י להתגורר בארמון הנמצא מעברו השני של הנהר, נאלצו 'לרדת אל העם' ולחצות את הגשר, דבר שלא תאם את מעמדם וסיכן את חייהם. הם פתרו את הבעייה על ידי הקמת מסדרון מיוחד, שבנה למענם האדריכל ואזארי מעל הגשר ושחיבר בין שני הארמונות – ה'ארמון הישן' – פאלאצו וקיו, והארמון החדש – שהיה ארמון הפיטי, מעברו השני של הנהר. את בעיית הסרחון פתרו בצורה קצת פחות אצילית: הם סילקו את בעלי הדוכנים ופיזרו את השוק, ואיכלסו את החנויות שהיו על הגשר בצורפים ומעצבי תכשיטים, ואלו נמצאות על הגשר עד היום.

Battistero

בית הטבילה, ה'בטיסטרו', הוא אחד משני המבנים העתיקים ביותר בפירנצה, ובנייתו מתוארכת למאה ה-11, עת עברה העיר תקופת צמיחה, התפשטות והתרחבות. הבניין, הנחשב ליצירת המופת של הארכיטקטורה הרומנסקית, בנוי בצורת מתומן, מצופה שיש לבן וירוק המעוצב בצורות גיאומטריות. המבנה מוקדש ליוחנן המטביל – סן ג'ובני – הקדוש הפטרון של פירנצה. בתוך בית הטבילה מצופים הקירות בפסיפסים מוזהבים, והתקרה מעוטרת בתיאור 'יום הדין', בו נראה ישו כשופט, הגוזר את גזר דינם של המאמינים, מי יזכה בגן העדן ומי בגיהנום. בנוסף מתוארות סצנות נוספות מהתנ"ך והברית החדשה.

יצירת האומנות המפורסמת ביותר של בית הטבילה נמצאת דווקא בחוץ: אלו הן הדלתות המזרחיות של המבנה, הפונות אל הדואומו, ושזכו לכינוי 'דלתות גן העדן'. הן עוצבו ע"י לורנצו גיברטי בשנת במשך 27 שנים, (1425-1452) לאחר שזכה בתחרות, כשמולו מתמודד האדריכל פיליפו ברונלסקי. הדלתות הנוספות הן הדרומיות (העתיקות ביותר, משנת 1336, אותן עיצב אנדראה פיזאנו) והצפוניות (מ-1401, הדלתות שעיצב גיברטי עבור התחרות בה זכה).

כתובת:

Piazza di san giovani

Campanille di giotto

ה'קמפנילה – מגדל הפעמונים של ג'וטו' , משלים, יחד עם בית הטבילה והדואמו, את המרכז הדתי של פירנצה העתיקה. מבחינה עיצובית נראים השלושה כשייכים לאותו 'סט', למרות שבנייתם ארכה זמן רב. בניית הקמפנילה נבעה מהצורך להראות ל'עם', קרי משלמי המסים, שיש התקדמות בבניית הקתדרלה הסמוכה, שבנייתה ארכה למעלה ממאה וחמישים שנה (כלומר: אנשים נולדו ונפטרו, ובניית הקתדרלה עדיין לא הושלמה). ג'וטו, הצייר המפורסם הנחשב כמבשר הרנסנס האיטלקי, ששימש בתחילת המאה ה-14 כאדריכל העיר, היה המתכנן הראשון של מגדל הפעמונים, אותו הקימו לצד הדואמו. אבן היסוד הונחה בשנת 1334, שלוש שנים לפני מותו של ג'וטו, שתכנן למעשה רק חלק מהקומה התחתונה. אחרי מותו המשיכו במלאכה אנדראה פיזאנו (שהגיע מפיזה להוסיף עוד קומה למגדל…) ופרנצ'סקו טאלנטי (שהשלים את בניית המגדל בהוספת עוד 3 קומות). גובה המגדל 84.70 מ', וניתן לעלות במדרגות אל קומתו העליונה, אל המקום ממנו תוכלו להשקיף בצורה הטובה ביותר על כיפת הדואומו.

כתובת:

Piazza del Duomo

Cappella dei pazzi

קאפלת פאצי, הנמצאת בחצר כנסיית סנטה קרוצ'ה, היא יצירת המופת האדריכלית של פיליפו ברונלסקי. בניית הקפלה הוזמנה ומומנה על ידי אנדראה דה פאצי בשנת 1443. הקפלה נועדה להיות מקום בו תוכל משפחת פאצי, פטרונית האמנים, לקבור את מתיה. ברונלסקי תכנן מבנה מלבני בעל אלמנטים קלסיים, כמו החזית המיוחדת, הנראית קלילה בשל שפע הפתחים, נתמכת ב-6 עמודים בעלי כותרות קורינתיות. בתוך המבנה הדגיש ברונלסקי את צבעם הבהיר של הקירות בעזרת פסי אבן אפורה, התוחמים את קטעי הקיר ומדגישים את הקווים הסימטריים של המבנה. הקישוט הצבעוני, המדויק והמאופק של פנים הקפלה מסתכם במדליוני טרה קוטה מבריקים, שעיצב לוקה דלה רוביה.

כתובת הקפלה (הנמצאת בתחום המוזיאון museo dell’opera di santa croce) :

Piazza S. croce, 16

La basilica di san miniato al monte

כנסיית סן מיניאטו אל מונטה היא אחת מהכנסיות העתיקות והמעניינות ביותר בפירנצה. היא נבנתה על גבעה הנמצאת מעל פירנצה, ככנסית מנזר בנדיקטיני במאה ה-11, במקום בו נקבר סן מינאטו- המרטיר הנוצרי הראשון. סיפורו של סן מינאטו די מצמרר: היה זה נסיך ארמני שהגיע לפירנצה כדי להפיץ את הנצרות, אך הומת בשנת 250 והפך לקדוש מעונה. ע"פ המסורת הנוצרית, אחרי שנערף ראשו הוא צעד עם הראש בידיו לכיוון הגבעות, אל המקום בו בחר להיקבר. מאותו רגע הפך המקום לאתר עלייה לרגל, ובהמשך הוקם כאן מנזר ונבנתה כנסייה. הכנסייה נבנתה בסגנון רומנסקי, מצופה שיש לבן וירוק המעוצב בצורות גיאומטריות ומזכירה בעיצובה החיצוני את בית הטבילה – שנבנה באותה תקופה. בתוך הכנסייה, כדאי לשים לב לתקרת קורות העץ, לרצפת השיש המעוטרת בציור גלגל המזלות ולקריפטה העתיקה הנמצאת בקומה התחתונה, בה משולבים 36 עמודים, חלקם מהתקופה הרומית.

טיול רגלי נחמד מומלץ למגיעים ביום שמש יפה: לאחר הביקור בכנסיה, המשיכו אל כיכר מיכלאנג'לו (piazzale Michelangelo) הסמוכה לתצפית נהדרת על פירנצה, משם רדו רגלית דרך שבילי הגן, אל מרכז העיר.

Chiesa di santa croce

כנסיית הצלב הקדוש, 'סנטה קרוצ'ה', היא כנסיית מנזר שהוקמה על ידי המסדר הפרנצ'יסקני, נבנתה מחוץ לחומות פירנצה של ימי הביניים, באזור ביצות לא בריא, ששפכי נהר הארנו הגיעו אליו בקביעות. כאן התגוררו עניי העיר, עד שבתחילת המאה ה-12 קבעו כאן את משכנם נזירים מהמסדר הפרנצ'יסקני. הם השתמשו בשטח הפתוח לכנס את קהל המאמינים, הקימו מנזר ובו בית ספר ובתי מלאכה, בהם לימדו הנזירים את בני העיר מלאכות שונות. המקום התפתח והוקמה כנסייה גדולה, אותה תכנן ב-1295 ארנולפו די קאמביו. הכנסייה מכילה מספר רב של יצירות אמנות, ביניהן ציורי הקיר של ג'וטו, המצייר סצנות מחיי פרנצ'סקוס הקדוש, ותבליט 'הבשורה' של דונטלו. בכנסייה זו קבורים כל גדולי העיר, ובשל כך מכונה 'הפנתאון של פירנצה'. כאן נמצאים בין השאר קבריהם של מיכלאנג'לו, גלילאו גליליי, מקיאוולי, רוסיני ועוד 276 מצבות רצפה. אפשר גם לבקר במפעל העור הנמצא בתוך המנזר, שם מדגימים בעלי מלאכה את אמנות עיבוד העור. בשנת 1966 ניזוקה הכנסייה בצורה קשה ביותר בשיטפון שפקד את פירנצה.

כתובת:

Piazza S. croce

Chiesa di santa maria novella

כנסיית סנטה מריה נובלה היא כנסיית מנזר, שהוקמה במאה ה-13 על ידי המסדר הדומניקני. המסדר, כמו זה הפרנצ'יסקני, הקים את המנזר מחוץ לחומות העיר הימי-ביניימית, באזור פתוח בו יוכל להיאסף קהל, מתוך מטרה לקרב את האוכלוסייה לדת וליצור קשר רציף עם ההמונים. בניית הכנסייה נמשכה עשרות שנים, כאשר מלאכת סיום החזית, שנותרה לא גמורה עד אמצע המאה ה-15, הופקדה בידיו של האדריכל לאון בטיסטה אלברטי, שהשלים את חזית השיש המרהיבה, אחת הדוגמאות המצוינות לסגנון המקומי, הגותי-פיורנטיני. בתוך הכנסייה יצירות אמנות רבות שהזמנתן ומימונן באה ממשפחות האצולה הפיורנטינית, שביקשו גם להיות מונצחים ולהשתלב בסצנות המצוירות,  כמו ביצירת המופת של מאזאצ'ו – 'השילוש הקדוש', ובציורי קירות המזבח של גירלנדאיו, שנעזר לצורך כך בשוליות, ביניהן נער צעיר בשם מיכלאנג'לו. כדאי לבקר גם בחצרות הפנימיים של המנזר – בקלויסטרים ובחדר האוכל של הנזירים.

כתובת:

Piazza S. maria novella

Museo nazionale del bargello

המבנה בו נמצא מוזיאון הבארג'לו הוא למעשה מבנה הציבור העתיק ביותר בפירנצה. הוא שימש כמקום מושבו של 'מנהיג  העם', אחר כך כארמון שליט העיר (הפודסטה) ומאוחר יותר של מפקד המשטרה (ששמו היה בארג'לו), ושימש בחלקו כבית סוהר. במאה ה-19 הפך למוזיאון לאומי, המכיל אוספי פיסול, ביניהן יצירות מאת ארנולפו די קאמביו, דונטלו, מיכלאנג'לו, צ'ליני, ורוקיו ועוד.

כתובת המוזיאון:

Via del proconsolo, 4

 

 Piazzale michelangelo

מקום התצפית היפה והמרשים ביותר של העיר פירנצה היא כיכר מיכלאנג'לו, הנמצאת על גבעה מדרום לעיר. הכיכר נבנתה  במאה ה-19 על ידי האדריכל  ג'וזפה פוג'י. במרכז הכיכר, ניצב מיצג מפוסל , מעין 'אנתולוגיה' של יצירות מיכלאנג'לו, בהן העתק של פסל 'דוד'. את הכיכר בנו לכבוד הפיכתה של פירנצה לעיר הבירה של איטליה. פירנצה 'כיהנה' כבירת איטליה בין השנים 1865-1870, אז הופכת רומא לעיר הבירה. מהתצפית אפשר לראות את כל מבניה המפוארים של העיר: הדואמו, מגדל הפעמונים, הארמון הישן, נהר הארנו והגשר הישן,  כנסיית סנטה קרוצ'ה והספרייה הלאומית וגם מבנה אחד הבולט במיוחד בכיפתו הירוקה, הוא בית הכנסת של פירנצה.

Chiesa di santa maria del carmine  –  Cappella Brancacci

בתוך כנסיית סנטה מריה דל קרמינה, הנמצאת בעברו השני של נהר הארנו (oltrarno), נמצאת קפלת בראנקאצ'י, ובה מחזור ציורי הקיר שצייר הצייר מאזאצ'ו, ביניהן ציורו המרגש ורב ההבעה 'גירוש אדם וחווה מגן העדן'. עקב מותו הלא צפוי של מאזאצ'ו, בגיל 27 בלבד, השלים הצייר פיליפינו ליפי את ציור הקפלה, בציורים שנושאם המרכזי הוא חיי פטרוס הקדוש.

כתובת הקפלה:

Piazza del carmine

Casa Buonarroti

בית בואונרוטי הוא מוזיאון המכיל את אוספי האמנות של משפחת בואונרוטי וכן אחדות מיצירותיו המוקדמות של מיכלאנג'לו, כמו 'קרב הקנטאורים' ו'המדונה של המדרגות'. הוא נמצא באזור בו רכש האמן מספר בתים, אותם תכנן לשפץ, אך כשעבר לרומא מכר אותם לאחיינו. הבניין עבר לרשות עיריית פירנצה במאה ה-19.

כתובת המוזיאון:

Via ghibellina, 70

Chiesa di san lorenzo

אל תוטעו על ידי חזיתה הפשוטה, העירומה, של כנסיית סן לורנצו, הנמצאת ליד שוק העור של פירנצה. כנסייה יפהפייה זו נבנתה ככנסייה המשפחתית של המדיצ'ים, בלב הרובע בו התגוררו, שהיה הרובע המפואר והיוקרתי ביותר של העיר במאה ה-15. המדיצ'ים החליטו להשקיע כסף בשיפוץ הכנסייה הגותית הקדומה שעמדה כאן, והטילו את המשימה על האדריכל פיליפו ברונלסקי. הם אף פנו למיכלאנג'לו כדי שזה יעצב את חזית הכנסייה, אך הוא תכנן תכנית גרנדיוזית שלא הושלמה מעולם (דגם החזית נמצא כיום במוזיאון בית בואונרוטי). ברונלסקי תכנן כנסיה עם אלמנטים שהפכו מאוחר יותר למאפייני הסגנון הרנסנסי: שימוש בחוקי הפרספקטיבה, אימוץ מוטיבים קלסיים, פשטות עיצובית שכל מטרתה מיקוד תשומת הלב במזבח. ברוח זו תכנן ברונלסקי גם את חדר הכמורה הישן (sacrestia vecchia), הנמצא משמאל למזבח.

בקריפטת הכנסייה, מתחת למזבח, נמצאים קבריהם של הפסל דונטלו, ושל פטרונו – קוסימו "הזקן" לבית מדיצ'י.

בתוך החצר הפנימית של הכנסייה, נמצאת הספריה הלאורנציאנית (biblioteca laurenziana), שהוקמה ע"י קוסימו "הזקן" לבית מדיצ'י. היא נבנתה על ידי מיכלאנג'לו בשנת 1524, ומכילה את אוספי הספרים וכתבי היד הנדירים, שנאספו במשך השנים.

Giardino di boboli

גני בובולי, המציעים אתנחתא ירוקה מהמולת הווספות הפיורנטיניות, נבנו במאה ה-16 בהזמנת קוסימו I לבית מדיצ'י, ונמצאים על הגבעה מאחורי ארמון פיטי. אלו הם הגנים המלכותיים והמפוארים ביותר בפירנצה. האדריכל רתם את נתוני הפתיחה המרהיבים של הגבעה, ויצר בה גן בסגנון ייחודי, שהפך מודל ל"גן האיטלקי": אזור טבעי פתוח, מפוסל ומעוצב, המשלב גינות, חורשות, כיכרות, מזרקות, פסלים, בריכות, גרמי מדרגות, שבילי הליכה, פינות נוי ומנוחה ומקומות תצפית.

כתובת:

Piazza dei Pitti, Palazzo Pitti

Palazzo Medici-Riccardi

ארמון מדיצ'י ריקרדי, הנמצא בסמוך לשוק העור של פירנצה, נבנה עבור משפחת מדיצ'י, שרכשה במאה ה-15 את האדמות שמצפון לדואמו, וקבעה את משכנה באזור. הארמון נבנה על ידי האדריכל מיקלוצו, וסימל את כוחה, עושרה ושלטונה של משפחת מדיצ'י בפירנצה. בקומה הראשונה של הארמון, הבנוי סביב חצר פנימית נאה, נמצאת קפלת בני מדיצ'י (capella medicea), הקטנטנה, שכל קירותיה מכוסים בציורי קיר שצייר בנוצו גוצולי. הציור מתאר את המסע שערכו שלושת המלכים, ה"מאגים", כדי לברך את ישו התינוק. הציור "מעתיק" את הסצנה הקדושה לתקופת הרנסאנס, ומציג תהלוכה של פרשים, אבירים, משרתים, סוסים, כלבי ציד הצועדים בנוף מסוגנן. בני משפחת מדיצ'י, מזמיני היצירה, מצאו את דמויותיהם בין שלל הדמויות המתוארות ביצירה.

כתובת:

Via cavour, 1

 

Palazzo Pitti

ארמון פיטי, ששימש כשלוש מאות שנה כארמון בני משפחת מדיצ'י. הוא הוקם עבור משפחת הבנקאים פיטי במאה ה-15, אך נרכש על ידי המדיצ'ים לאחר פשיטת הרגל של לוקה פיטי. זהו ארמון עצום ומפואר מאד, המכיל מספר גלריות לאמנות, המבוססות על אוספים שנאספו בארמון במשך השנים. 'גלריה פלאטינה'  – עשרות חדרים בהם נמצאים אוספי אמנות מהמאות ה-16 עד ה-18 , בינהן יצירות מאת רפאל, טיציאן, רובנס ועוד. 'חדרים המלכותיים' – החדרים בהם התגוררו המדיצ'ים, ואחריהם בני משפחות לוריין וסאבויה, ששלטו בטוסקנה. 'הגלריה לאמנות מודרנית' –  יצירות ציור ופיסול איטלקי מהמאות ה-19 עד ה-20. עוד בארמון: 'מוזיאון הכסף'  הנמצא בקומת הקרקע של הארמון, ו'גלרית התלבושות'.  

כתובת:

Piazza dei Pitti

Palazzo Vecchio

ארמון ה'סיניוריה', נבחרי העם, המכונה 'הארמון הישן' – פאלאצו וקיו, הוקם בסוף המאה ה-13, כמקום מושבם של נבחרי העם. מאז, שימש המקום כמרכז הפוליטי-שלטוני של העיר. הוא מכונה הארמון ה'ישן', לאחר שבני משפחת מדיצ'י, שהתגוררו במקום, עזבוהו ועברו למשכנם החדש מעברו השני של הנהר – בארמון פיטי.  במאה ה-19 היה זה מקום מושבו של הפרלמנט הטוסקני, ובתקופה הקצרה בה שימשה פירנצה כבירת איטליה, היה זה מקום מושבו של הפרלמנט האיטלקי. כיום נמצאים משרדי מועצת העיר, אך בחלקים רבים של הארמון ניתן לבקר. על קירות החצר הפנימית פרסקאות שצוירו לכבודה של אשתו האוסטרית של פרנצ'סקו I לבית מדיצ'י, כשעבר זה להתגורר כאן. בתוך הארמון ניתן לבקר בחדרים ובאולמות, המכילים את אוצרות האמנות שפיארו את הרמון ושנאספו במהלך השנים.

כתובת:

Piazza della signoria

Piazza della repubblica

כיכר הרפובליקה, הנמצאת בלב העיר, נמצאת במקום בו נפגשו, בתקופה הרומית, שני הרחובות המרכזיים של העיר – הקרדו והדקומנוס. כאן היה הפורום הרומי, בו התנהלה כל הפעילות הכלכלית חברתית של העיר. בימי הביניים היה כאן השוק, ובין המאות ה-17 וה-19 היה זה מקומו של הגטו היהודי, שפונה ונהרס עם איחוד איטליה והפיכתה של פירנצה לבירה (1865-1870). במקומו של הגטו נבנתה כיכר רחבה וקשת, דמוית שער הניצחון, בחזיתה. זוהי כיכר אלגנטית, סביבה חנויות יוקרה ובתי הקפה ההיסטוריים, כמו  le giubbe rosse  ו paszkowski.

בית הכנסת של פירנצה

בית הכנסת של פירנצה נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים ביותר באירופה. הוא נבנה בסוף המאה ה-19, בסגנון ספרדי-מורי. פנים המבנה מרהיב בציורי הקיר בעלי המוטיבים הצמחיים-גיאומטריים, רצפת השיש וחלונות הויטראז'. הבניין ניזוק בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכן בשיטפון שפקד את פירנצה בשנת 1966, אך שוקם ושופץ מאז. בקומה השנייה של בית הכנסת נמצא מוזיאון ובו חפצי קודש וכן מפות וצילומים של אזור הגטו היהודי. בחצר בית הכנסת אנדרטת זיכרון לנספים בשואה.

כתובת:

Via farini, 4

הכותבת: דלית קצנלנבוגן, מדריכה בסולו איטליה