אתרים בסיינה

Piazza del Campo

ללא ספק, פיאצה דל קאמפו היא אחת הכיכרות היפות ביותר בעולם. הכיכר, הנמצאת בנקודת המפגש בין שלוש הגבעות עליהן שוכנת העיר סיינה, בנויה בצורת מניפה, מרוצפת לבנים חומות אדומות ומוקפת ארמונות שנבנו בתקופות שונות אך עם זאת יוצרים הרמוניה ארכיטקטונית. בעבר היה כאן שדה פתוח וירוק (campo) בו התכנסו סוחרים ונערכו שווקים וירידים. צורתה העכשווית התגבשה באמצע המאה ה-14, עת רוצפה הכיכר בלבני טרקוטה אדומות המסודרות כשדרת דג. היא מחולקת לתשעה חלקים, זכר ל"ממשלת ה-9", תשעת נבחרי הציבור ששלטו בסיינה בין השנים 1287-1355 – תקופת העצמאות של סיינה כעיר מדינה עצמאית. פעמיים בשנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט, נערך בכיכר מרוץ הסוסים המפורסם הנקרא ה"פאליו", שבו מתחרים זה בזה רוכבי סוסים המייצגים את רבעי העיר השונים, שקרויים בשמותיהם של חיות. לכל רובע שם, תלבושת ייחודית, דגל משלו, מוזיאון, כנסייה, ותהלוכה אופיינית. הרוכבים אמורים להקיף את הכיכר שלוש פעמים במינימום זמן. הסוס המנצח, לא חשוב אם יש עליו רוכב או שמא נפל באחת ההקפות, מביא את הפרס – פאליו – (סמרטוט) לרובע הזוכה. ביום התחרות הופכים מרפסותיהם וחלונותיהם של הארמונות סביב הכיכר ל'יציעים', מהם משקיפים ברי המזל על התחרות. בחזית הכיכר נמצא פאלאצו פובליקו (ארמון העם) ו'טורה דל מאנג'ה (מגדל הפעמונים), ממנו נשקפים נופיה הנפלאים של סיינה.

Fonte Gaia

בנקודה הגבוהה ביותר של פיאצה דל קאמפו נמצאת פונטה גאיה – מזרקת השמחה. השמחה הייתה על שום הצלחתו של ג'אקומו ואני, אחד משליטי העיר, להעביר מים בעזרת אקוודוקטים תת קרקעיים (הנקראים bottini) ממקורות המים באזור גבעות הקיאנטי אל הפיאצה. ג'אקומו (שכונה אחר כך ג'אקומו דל'אקווה – 'ג'אקומו של המים') בילה שמונה שנים בחפירת המנהרות, ובסביבות שנת 1342 הושלמה המלאכה. אנשי סיינה ערכו מסיבה גדולה לכבוד האירוע, והקימו מזרקה במקום אליו הגיעו המים. את המזרקה קישט הפסל יאקופו דלה קווארצ'ה בלוחות ועם תבליטים שיש, שנמצאים כיום במוזיאון פאלאצו פובליקו הסמוך לכיכר. במזרקה עצמה נמצאים העתקי הפאנלים שנוצרו במאה ה-19.

Palazzo pubblico e Museo Civico

בחזית פיאצה דל קאמפו נמצא ארמון העם – פאלאצו פובליקו. המבנה הוקם בשנת 1310 על ידי 'ממשלת ה-9' – תשעת נבחרי הציבור ששלטו בסיינה. זהו ארמון חילוני (כלומר, מבנה ציבורי שלא לצרכי דת), ששימש דגם לשאר ארמונות העיר. למעשה, נחקק חוק שחייב את שאר הארמונות להיות זהים לארמון זה אך רק ארמון אחד הניצב ממול, שומר על מבנה ממש זהה. הארמון נבנה בסגנון גותי מקומי: בחזית, המחולקת לשלוש קומות, שורות של חלונות בעלי קשת מחודדת בהם שני עמודים המחלקים כל חלון לשלושה חלקים. לבני טרקוטה מגבעות סיינה נותנות לארמון (ולמעשה לשאר בתי העיר) את צבעו החום-אדמדם המיוחד. עם השלמת המבנה עברו שליטי העיר להתגורר בו והזמינו ציירים ופסלים לקשט ולפאר את פנים הארמון.
משמאל הארמון ניצב 'טורה דל מאנג'ה' – מגדל פעמונים שנבנה על ידי האחים מוצ'ו ופרנצ'סקו רינאלדו בין השנים 1338 – 1348. גובה המגדל 88 מטרים, ובו 505 מדרגות, המעניקות למי שיטפס בהם הזדמנות לראות את נופיה היפהפיים של העיר וסביבותיה. כינויו של המגדל, 'מאנג'גואדאני – mangiaguadagni), ניתן לו על שם הכינוי שניתן למפעיל הפעמון הראשון, עליו נאמר 'זה שאוכל את מה שהרוויח'. הכניסה למגדל עוברת דרך החצר הפנימית היפהפיה של הארמון.
למרגלות המגדל, בחזית הארמון, נמצאת 'קאפלה די פיאצה', הקאפלה של הכיכר, שהוקדשה למריה ונבנתה כאות תודה על עצירת המגפה השחורה, שהשמידה יותר ממחצית אוכלוסיית העיר בין השנים 1328-1348.
פאלאצו פובליקו משמש כמשכן  – (museo civico), המכיל מספר יצירות מופת של ציירי אסכולת סיינה: 'מפת העולם' ו'האלגוריה על הממשל הטוב והממשל הרע' של אמברוג'ו לורנצטי (1338), ה'מאסטה' ו'הפרש גווידוריצ'ו מפוליאנו', של סימונה מרטיני, 'חיי הבתולה' של תדאו דה ברטולו ועוד ועוד.

Palazzo Piccolomini

ארמון משפחת פיקולומיני, שהייתה משפחת אצולה מכובדת בסיינה של המאה ה-15, מזכיר בחזותו האפורה והרנסנסית את ארמונות העיר פירנצה, בהם התגוררו משפחות עשירות כסטרוצי, פיטי ומדיצ'י. הארמון, הנמצא בפינת פיאצה דל קאמפו, הוקם על ידי האדריכל ברנרדו רוסלינו (מפירנצה), ונמצא בה הארכיון העירוני, המכיל תעודות היסטוריות מעניינות, ספרים עתיקים הכרוכים בכריכות עץ אמנותיות, חלקן צוירו על ידי אמנים מהשורה הראשונה.

Duomo

הדואומו של סיינה הוא בודאי אחד המבנים היפים ביותר באיטליה. תהליך הבנייה המורכב של כנסייה רומנסקית-גותית זו ארך כמאתיים שנה: הבניין הנוכחי נבנה במאה ה-12, אך לא הושלם עד סוף המאה ה-14. בתחילת המאה ה-14, כשהייתה סיינה בתקופת הזוהר שלה, הוחלט לזנוח את שלד הדואומו הקיים ולהקים מבנה מפואר הרבה יותר, כנסייה שגודלה יאפיל על זו של פירנצה, אויבתה המושבעת של סיינה. העבודות החלו בשנת 1339 בצורה מהירה וללא הפרעות. נבנתה החזית, אותה ניתן לראות כיום כקיר בלבד ממזרח לדואומו. גודלה של החזית יכולה לתת מושג על התכנית הגרנדיוזית של הדואומו החדש שתוכנן: ברחבה שבין חזית זו והדואומו הנוכחי ניתן לראות על הרצפה את סימני העמודים, שהיו אמורים לתמוך באגף המרכזי של הכנסייה. התוכניות הגדולות הופסקו בפתאומיות בשנת 1348, בעקבות התפרצותה של המגיפה השחורה שגרמה לאבדן של למעלה ממחצית מהתושבים ולמחסור בכסף עקב התמוטטות הבנקים בסיינה. בסוף אותה מאה הוחלט לשוב אל התוכנית המקורית של הדואומו מהמאה ה-12, שחזיתו פונה לצד דרום. הדואומו מצופה בפסי שיש לבן ושחור מבחוץ ומבפנים, לצידו ניצב מגדל פעמונים מרובע, אף הוא מצופה פסי שיש. את חזית הכנסייה, בה שלושה שערי כניסה המקושטים בפסלים, עמודים מגולפים, תבליטי ותגליפי שיש עיצב ג'ובאני פיזאנו. החלק העליון של החזית נבנה מאוחר יותר, אך המשיך את הרוח הגותית של היצירה. פנים הדואומו המדהים מעוצב ומקושט לא פחות מחיצוניותו: עמודים עצומים מעוטרים בפסי שיש לבן ושחור, רצפה המכוסה כולה תחריטי גרפיט המתארים סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה. עוד יצירות מעניינות בכנסיה: הפולפיט – דוכן ההטפה, מעשה ידי הפסל ניקולה פיזאנו, שעיצב את סיפור הבשורה בתבליטי שיש. בקפלת יוחנן המטביל נמצא פסלו של דונטלו, שעיצב את יוחנן הכחוש והריאליסטי ברגע גסיסתו, לפני מאסרו על ידי הרומים. על הקיר מימין קפלת 'המדונה של הנדרים' הקטנה והמוזהבת שעיצב ברניני, תולים אנשים כל מיני חפצים שאיתם הם מודים למריה על הנסים והנפלאות שקרו להם בעזרתה, כמו אחרי הולדת תינוק, הנצלות מתאונות, זכייה בפאליו או בכדורגל. בספריית פיקולומיני, הנמצאת מצד שמאל של האגף המרכזי (כשגבכם אל החזית), נמצאים ציורי קיר של הצייר פינטוריקיו, שצייר סצנות מחייו של האפיפיור פיוס ה-2, שהיה לפני כן הארכיבישוף של סיינה.

Piazza del Duomo

כיכר הדואמו פונה אל Lo Spedale santa maria della scala, בית החולים 'סנטה מריה של המדרגות', מוסד שהוקם במאה העשירית לטובת עולי רגל, עניים וחסרי בית, והפך למרכז בעל חשיבות כלכלית ופוליטית במאה ה-14 וה-15, עד שעבר לשליטת העירייה, שחששה מעליית כוחו והשפעתו. כיום, לאחר שיפוצים שנערכו במבנה במהלך שנות ה-90, הוא הפך מתחם מוזיאלי המציג תערוכות מתחלפות. מסביב לכיכר נמצאים גם ארמון הבישוף ובניין הפרפטורה.

Museo dell’opera del Duomo

מוזיאון יצירות הדואומו מציג את הפסלים שהוצבו בחזית המקורית של הדואמו, מאת ג'ובאני פיזאנו ויאקופו דלה קוארצ'ה, פסל 'המדונה והילד' של דונטלו ואחת היצירות החשובות ביותר של הצייר דוצ'ו די בואנינסנייה, 'המאסטה'. עבודתו של דוצ'ו היא מציגה את הסגנון הביזנטי-ימי ביניימי במלוא הדרו: ה'מאסטה' היא מעין סיכום של הציור הדתי-מסורתי של המאה ה-13 בטוסקנה. במוזיאון יצירות נוספות של ציירים מאסכולת סיינה. הביקור במוזיאון כולל אפשרות לטיפוס על החזית הלא גמורה של הדואומו, משם נשקפים נופי סיינה. המוזיאון שוכן במקום בו היה אמור להבנות האגף הימני של הדואומו 'החדש', שבנייתו, כאמור, לא הסתיימה מעולם.

Battistero di San Giovanni

בית הטבילה, הנמצא מתחת לאפסיס של הדואומו (הגישה מן המדרגות שליד מוזיאון יצירות הדואומו), נבנה בתחילת המאה ה-14. החזית הגותית (1382) מעולם לא הושלמה. בתוך בית הטבילה המשושה נמצא אגן טבילה יפהפה, המכוסה לוחות ריקועי נחושת המתארים סצנות מחיי יוחנן המטביל. את הלוחות יצרו יאקופו דלה קוארצ'ה, דונטלו, לורנצו גיברטי וג'ובאני טורינו.

Casa di Santa Caterina

כשגבכם לחזית בית הטבילה פנו ימינה ומיד שמאלה בסמטה מקורה לרחוב Vicolo di diacceto. המשיכו עד שתגיעו לעוד מעבר מקורה שנמצא בצד שמאל, שיביא אתכם אל via della Galluzza, שם נמצא ביתה של קתרינה בנינקאזה (1347-1380) , פטרונית סיינה. מסופר כי קתרינה הקדישה עצמה לישו, חוותה אקסטזות, ראתה חזיונות וקיבלה את פצעי הסטיגמטוס. בתקופת המגפה השחורה לא היססה מלעזור לחולים ולמצורעים. היא שכנעה את האפיפיור גרגוריוס ה-11 לשוב לרומא מגלותו באביניון. קתרינה מתה ברומא והוכרזה כקדושה ב-1461. הבית שבו נולדה נרכש על ידי עיריית סיינה במאה ה-15 והפך לכנסייה. כיום נמצאות במקום מספר קפלות, ובהן יצירות אמנות המוקדשות לחיי הקדושה.

Basilica di S.Domenico

הבזיליקה המאסיבית של סן דומניקו, היא מרכז המסדר הדומניקני בסיינה. היא הוקמה בין השנים 1226-1465, ונמצאים בה שרידים (רליקוויות) של פטרונית סיינה, קתרינה הקדושה, שביתה שכן בסמוך לכנסיה. בקפלה המוקדשת לקתרינה נמצאת יצירתו של הצייר סודומה, 'האקסטזה של סנטה קתרינה'. פנים הכנסיה פשוט, ובנוי מאולם אחד ללא אגפים נוספים, המקורה תקרת עץ.

Fortezza Medicea

מבצר המדיצ'ים, הנמצא במבואותיה הצפון-מערביים של העיר, מסמל את שלטון פירנצה על סיינה, לאחר תבוסתה של האחרונה באמצע המאה ה-16. המבצר נבנה עבור קוסימו הראשון, דוכס טוסקנה.
המבנה המאסיבי הפך לפארק ובו נמצאת כיום אנוטקה – בר יין, בו אפשר לטעום מיינות האזור.

כתבה: דלית קצנלנבוגן