חופשה ברומא

חופשה ברומא? הנה ההמלצות שלנו

הגעה והתארגנות

אז קניתם כרטיס לרומא ונחתתם בשדה התעופה פיומיצ'ינו. הדרך הזולה (14 יורו לכרטיס) להגיע משדה התעופה למרכז רומא היא עם הרכבת הנמצאת בתחנה הצמודה לטרמינל, איתה תוכלו להגיע עד תחנת הרכבת המרכזית – רומא טרמיני. הדרך הקלה אך היקרה יותר (50-60 יורו) היא עם מונית.

התחלתם חופשה באיטליה ובטח נתתם לרומא מספר ימים. אתם מתכוננים להשתמש בתחבורה ציבורית? לדעתנו את רומא מומלץ להכיר דרך הרגליים, אך אם בכל זאת תרצו לרכוש כרטיס לתחבורה הציבורית, כדאי לרכוש כרטיס תייר (tourist card) אותו יש להחתים במכשירים הנמצאים באוטובוס. אם עולים לאוטובוס ללא כרטיס או אם שוכחים להחתימו מסתכנים בקנס כספי מיותר. מקומות בהם אפשר לרכוש את הכרטיס: קיוסקים שנקראים טאבאקי: Tabacchi, קיוסקים של עיתונים: edicole, בארים: bar, סוכנויות נסיעות: agenzie di viaggio, חנויות מכשירי כתיבה: cartolerie ומכשירים אוטומטיים של חברת האוטובוסים (atac).

מחירי הכרטיסים (2019):

כרטיס בודד התקף ל-100 דקות יעלה 1.50 יורו.

כרטיס יומי ל- 24 שעות ((Roma 24h  יעלה 7 יורו.

כרטיס ל- 48 שעות (Roma 48h) יעלה 12.5 יורו.

כרטיס ל- 72 שעות ((Roma 72h יעלה 18 יורו.

כרטיס לשבעה ימים (CIS) יעלה 24 יורו.

הגיעו לרומא בלי ציפיות מוגזמות מבית המלון: החדרים קטנים גם במלון של ארבעה כוכבים וארוחת הבוקר צנועה ואינה כוללת בדרך כלל ירקות. מיקום המלון חשוב לא פחות, ואנחנו היינו ממליצים לכם על לינה במרכז העיר, באיזור המדרגות הספרדיות, פיאצה נבונה, הפנתיאון, ויה דל קורסו ומזרקת טרווי ('מזרקת המשאלות').

סיור ראשון // רומא העתיקה: הפורום הרומי, הקולוסיאום והפנתיאון

קולוסיאום רומאאין כמו טיול רגלי פשוט ברחובות הצרים, בסמטאות, בין העתיקות ובכיכרות העיר, רק כך ניתן לראות את הרב-שכבתיות הנהדרת של רומא. התחילו בפיאצה ונציה שתהיה נקודת המוצא לסיור הראשון: מהפיאצה הסואנת, עליה חולשת האנדרטה לזכר המלך ויטוריו עמנואל, עולים אל גבעת הקפיטול (ה'קמפידוליו') ששימשה בעבר כמרכז הדתי של רומא העתיקה. כיום נמצאת על הגבעה עיריית רומא וכן המוזיאונים הקפיטוליניים, בהם אוספים נהדרים של פיסול יווני ורומי, כולל פסל הברונזה המקורי של הקיסר מרקוס אאורליוס על סוסו, שהעתק שלו ניצב בכיכר עצמה. כשאתם עומדים במרכז הככר (והמדרגות בגבכם), פנו אל הפינה השמאלית של ארמון העירייה שממולכם והגיעו אל הפסלון הקטנטן בו נראית הזאבה עם רמוס ורומולוס – צמד התאומים המפורסם שניצל בזכותה. על פי האגדה, החליטו השניים להקים עיר במקום בו ניצלו חייהם, אך במאבק על מיקומה המדוייק של אותה עיר הרג רומולוס את רמוס וקרא לה על שמו – רומא.

המשיכו לרדת עם הכביש עד שתגיעו אל מרפסת תצפית על 'הפורום הרומי' – בעבר היה זה המרכז הדתי, הפוליטי, החברתי והכלכלי של רומא העתיקה, שהוקם באזור ביצות לא מאוכלס, מחוץ ("fuori") לאזורים בהם התגוררו תושבי העיר. כאן הוקם השוק העירוני, נחגגו חגים דתיים, הוקמו מקדשים, בתי משפט ומבני ציבור, והמקום הפך בהדרגה למרכז החיים העירוניים. עם שקיעת האימפריה הרומית ירדה חשיבותו של הפורום, בנייניו ננטשו או שימשו כחומרי בניין למבנים חדשים. לאט לאט נתמלא המקום בשרידים, אדמה ואשפה. רק לפני כ 200 שנה הוחל בחפירות הפורום, וכיום נחשב כאחד מאתרי התיירות החשובים והמרתקים ביותר ברומא.

פנו שמאלה ורדו למטה עד שתגיעו אל הכביש המחבר בין הקולוסאום לפיאצה ונציה, ששמו ויה די פורי אימפריאלי (Via dei Fori Imperiali). פנו ימינה ולכו ברחוב זה עד קופת הכרטיסים של הפורום הרומי (Largo della Salara Vecchia, 5/6).

כנסו לפורום והתחילו ללכת בין העתיקות כשפניכם אל הקולוסאום שנמצא בקצה הפורום. אפשר להסתובב בתוך כל ה'פארק' הזה, לחזור לכיוון האתרים שראיתם קודם בתצפית לפני שממשיכים בכיוון שער טיטוס והקולוסאום. בדרך יש הרבה מאוד ברזי שתייה ובכולם מים מצויינים. עברו ליד שער טיטוס המפורסם עם התבליטים שנמצאים בקימורו הפנימי, המתארים את תהלוכת הנצחון של טיטוס לאחר החרבת בית המקדש ואת העבדים והשבויים שהובאו מיהודה לרומא. המשיכו לכיוון הקולוסיאום – ללא ספק האתר המפורסם ביותר ברומא ואולי באיטליה כולה. אמפיתיאטרון ענק ומרשים זה, שנועד לספק בידור למאות אלפי צופים, עומד כמעט בשלמותו קרוב לאלפיים שנה: הוא נבנה על ידי אספסיאנוס בשנת 72 לספירה ונחנך בשנת 80 ע"י בנו טיטוס. בקולוסיאום נערכו המופעים הסדיסטיים ביותר בהסטוריה: קרבות של אדם נגד אדם, אדם נגד חיה, חיה כנגד חיה. עבדים, אסירים, שבויי מלחמה, מובטלים וכמובן רבבות נוצרים ויהודים מצאו בו את מותם.

מהקולוסיאום חזרו לכיוון פיאצה ונציה דרך רחוב ויה די פורי אימפריאלי – כשהפעם אתם צועדים על המדרכה הקרובה אל ה'פורומים האימפריאלים': מימין לכביש תראו את שרידיו של פורום אוגוסטוס, ששימש בתקופת שלטונו של הקיסר הראשון של רומא במאה הראשונה לפני הספירה.

מפיאצה ונציה כדאי להמשיך דרך רחוב ויה דל קורסו אל הפנתיאון ('בית כל האלים'), אחד המבנים היפים והשמורים ביותר שנשתמרו מרומא העתיקה. הוא נבנה על ידי מרקוס אגריפס בשנת 24 לפני הספירה כמקדש לכל כוכבי הלכת, מכאן בא הרעיון לבניית הכיפה העגולה, המזכירה את השמיים. במרכז הכיפה נקבע חור דרכו נכנסו קרני השמש, וממנו היתמר עשן הקורבנות שהוקרבו. לאחר שנשרף בשנת 80 לספירה, נבנה מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס במאה ה-2 והוקדש לכל האלים, ומכאן שמו. במרוצת הזמן נגרמו לבניין נזקים, הוא נשדד, רעפי הברונזה המוזהבים נבזזו והותכו לשימוש מחדש על ידי האפיפיורים, אך עדיין עומד עד היום בשלמותו, כשכיפתו המושלמת נחשבת לאחד משיאי הבנייה הרומית. הפנתיאון מוקף בתי קפה, מסעדות וחנויות. אל תחמיצו את אחת הגלידריות המפורסמות והטובות בעיר, הלא היא ג'וליטי (Giolitti, Via degli Uffici del Vicario, 40). מהגלידריה המשיכו דרך כיכר הפרלמנט (piazza di montecitorio) וכיכר קולונה (Piazza Colonna) אל מזרקת המשאלות (Fontana di trevi) וסיימו באיזור המדרגות הספרדיות (Piazza di Spagna).

סיור שני // רומא כמרכז הנצרות המערבית

ותיקן- בזיליקה סנט פטרוס רומאהקדישו את היום השני לקריית הותיקן, ליבה הפועם של הנצרות הקתולית בעולם ומקום מושבו של האפיפיור העומד בראשה. מוזיאון הותיקן הוא מתחם מבנים ששימש כמגורי האפיפיורים בעבר ובהם אולמות, גלריות, ואגפים שלמים שבהם מרוכזים כעת כל אוצרות האמנות שנאספו במשך השנים. חלקן מתנות שנשלחו אל הותיקן, חלקן יצירות שהוזמנו על ידי האפיפיורים וקישטו את ארמונותיהם. אם עליכם לבחור מוזיאון אחד בו תבקרו ברומא וכנסיה אחת, אנחנו ממליצים לכם לבחור במוזיאון הותיקן ובבזיליקת סן פייטרו. הזמינו את הכרטיסים למוזיאון הותיקן באתר וחסכו בכך זמן יקר של עמידה בתור. כדאי לבקר במוזיאון בבוקר, כשאתם רעננים ובעלי מרץ, שכן הביקור מתמשך ודורש סבלנות.

להזמנת כרטיסים באתר המוזיאון – לחץ כאן

כרטיס הכניסה (כולל הזמנה באתר) יעלה 21 יורו (2018) ותוכלו לבלות כאן כמה שעות במידה ולא תרוצו ישר אל הקפלה הסיסטינית הנמצאת בסוף המסלול. לא תוכלו לראות את כל מה שיש למוזיאון הזה להציע בביקור אחד, אך השתדלו לא להחמיץ את פסל הלאוקון, את 'ההישתנות' של רפאל, ה'הורדה מן הצלב' של קרוואג'יו ו'הירונימוס הקדוש' של לאונרדו דה וינצ'י שנמצא בגלריית התמונות. בקרו בחדרים של רפאל, עברו דרך גלרית המפות וסיימו בקפלה הסיסטינית.

טיפ חשוב שיחסוך לכם הרבה הליכה (בהנחה שלא השארתם בגרדרובה של המוזיאון שום חפץ שתצטרכו לשוב ולקחת אותו משם): מן הקפלה הסיסטינית אפשר לצאת משתי דלתות – אחת תחזיר אתכם חזרה לכניסה הראשית למוזיאון (מהיכן שבאתם) ותאריך לכם מאד את הדרך לכיכר סן פטרוס ולבזיליקה. השנייה, שלא תמיד אפשר לצאת ממנה, היא הדלת הימנית (כשגבכם אל ציור הקיר 'יום הדין' של מיכלאנג'לו), שתוציא אתכם ישר אל הכניסה לבזיליקת סן-פייטרו ותחסוך לכם הרבה הרבה הליכה. נסו לצאת ממנה, אפילו אם הדבר נראה בלתי אפשרי או נראה כמיועד לקבוצות מאורגנות בלבד.

בזיליקת סן פייטרו המדהימה, שהיא הכנסיה החשובה ביותר לכל קתולי בעולם, לא תשאיר אותכם אדישים אפילו לאחר שעות במוזיאון. היא נבנתה במאה ה-15, במקומה של כנסייה עתיקה יותר שהוקמה על ידי הקיסר קוסטנטינוס במקום בו נצלב ונקבר פטרוס, שנחשב האפיפיור הראשון. פטרוס (שמעון בר יונה) היה תלמידו של ישו והאיש שהנהיג את הקהילה הנוצרית הקטנה ברומא תחת שלטון הרומים. בנייתה נמשכה על פני כמה מאות ובעיצובה עסקו אמנים רבים, בינהם מיכלאנג'לו, בראמנטה, רפאל, ברניני ועוד. הכנסייה מכילה אין ספור יצירות אמנות: בקפלה הראשונה מימין לכניסה נמצאת ה'פייטה' של מיכלאנג'לו. פסלו של פטרוס, המיוחס לארנולפו די קאמביו, זוכה לליטופם המתמיד של מאות מאמינים מדי יום. המזבח המפואר שעיצב ברניני ניצב כמו חופה מתחת לכיפה הענקית, אותה תכנן מיכלאנג'לו. המבנה כולו מצופה בפסיפסים מוזהבים, המעצימים את תחושת הפאר וההדר. לתצפית בלתי נשכחת על רומא, אפשר לעלות אל ראש הכיפה בעזרת מעלית ומדרגות. מתחת לרצפת הכנסייה נמצאת מערכת חדרים ובהם קברי האפיפיורים, ביניהם, לפי המסורת הנוצרית, קברו של פטרוס הקדוש.

תוכלו לסיים את היום בפיאצה נבונה: צאו מהכנסייה דרך הכיכר העצומה ולכו בשדרה הרחבה היוצאת ממנה לכיוון מצודת סנט אנג'לו, חצו את נהר הטיבר על גשר סנט אנג'לו והמשיכו לכיוון פיאצה נבונה, אחת הכיכרות הנעימות והיפות ביותר בעיר, שנבנתה על חורבות היפודרום רומי. במרכז הכיכר נמצאת מזרקת ארבע הנהרות שעיצב ברניני, המייצגת את ארבע הנהרות הגדולים בעולם שהיה ידוע אז: הנילוס, הגנגס, הדנובה וריו דלה פלטה. כדאי לבקר בכיכר בשעות הערב, כשיא מתמלאת חיים: ציירי רחוב, להטוטנים, שחקנים וזמרים.

סיור שלישי // שוק קאמפו דה פיורי, איזור הגטו היהודי ושכונת טרסטברה

רומא קמפו די פיוריפתחו את היום בביקור בשוק צבעוני ויפה, המתקיים מדי בוקר (מלבד ביום ראשון) בככר קאמפו די פיורי. השוק מקסים ונעים וניתן למצוא בו הכל: ירקות, פירות, גבינות, נקניק, לחם טרי וכמובן שתייה. ליד השוק נמצאת עוד כיכר מקסימה, כיכר פרנזה (Piazza Farnese), בה נמצאות שתי אמבטיות עצומות שנלקחו ממרחצאות קרקלה והובאו לכיכר במאה ה-17.

מהשוק המשיכו אל הגטו היהודי, דרך ויה דיי ג'ובונארי, רחוב עם המון חנויות בגדים נחמדות, בתי קפה ואווירה שכונתית. לכו בו עד שתגיעו אל הכביש הראשי, חצו אותו והמשיכו לכיוון הגטו היהודי שמרכזו נמצא סביב רחוב ויה דל פורטיקו ד'אוטביה (via del portico d'ottavia). מסביב עסקים יהודיים, משרדי הקהילה, מסעדות כשרות וחנויות מזכרות. כאן ניתן לראות עדות אחרונה ל'חיי שכונה' במרכז רומא, במקום בו יהודים חוייבו להתגורר, ע"פ מנשר משנת 1555 שהוציא האפיפיור פאולוס הרביעי קאראפה, בו טען כי לא יתכן שרוצחיו של ישו יתגוררו בכפיפה אחת עם נוצרים. אז החלה ההפרדה, השכונה הוקפה חומה, שעריה היו נפתחים בבוקר ונסגרים בלילה, ויהודים נצטוו ללבוש סימני זיהוי משפילים על הבגדים. נאסר עליהם לבנות בתי כנסת והם ריכזו את כל חמשת בתי הכנסת בבניין אחד, שנקרא 'חמש האסכולות' – cinque scuole.  כשהוקם הגטו התגוררו בו 3000 יהודים, וכשנהרס לאחר 320 שנה, עם איחוד איטליה והפיכתה של רומא לבירתה ב-1870, התגוררו בו 7000.

שוטטו בסמטאות הצפופות, הרימו את העיניים אל החזיתות המתקלפות, ולסיום בקרו במוזיאון היהודי ובבית הכנסת הגדול של רומא שנבנה בשנת 1904 על חורבותיו של הגטו ומשמש כמרכז הקהילה היהודית. הכניסה לבית הכנסת ולמוזיאון היהודי מרחוב via del portico d’ottavia  פינת via Catalana.

לאתר המוזיאון – לחץ כאן 

לאחר הביקור בגטו חצו את נהר הטיבר דרך האי – 'איזולה טיבירינה' – אי קטן בצורת ספינה הנמצא מול בית הכנסת. עברו את הנהר והגיעו אל אחד הרובעים המרתקים ביותר ברומא – שכונת טרסטברה (Trastevere), מילולית: 'מעבר לנהר'. בעבר מקום מושבם של מהגרים וזרים וכיום איזור צעיר ותוסס, בו כדאי לכם לבלות לפחות ערב אחד בזמן ביקורכם בעיר. מרכז השכונה היא כיכר סנטה מריה אין טרסטברה (Piazza Santa Maria in Trastevere), וסביבה מסעדות, בתי קפה, דוכנים, חנויות שפתוחות עד מאוחר בלילה ואווירה קסומה ששונה לחלוטין ממה שראיתם עד כה בעבר השני של הנהר.

אוכלים // בלי קיטורים

ישנם כאלו שיטענו ש"הפסטה שלנו יותר טובה מברומא", שכל הזמן אוכלים פה "רק פסטה ופיצה", ו"למה הקפה שלהם כל כך פושר", אך אל תתנו לעצמכם לפול למלכודת של האוכל ה'איטלקי' שאתם מכירים מהבית. ברומא יש מגוון עצום של מסעדות. המטבח הרומאי פשוט, לא מיופיף או מתוחכם מדי ומבוסס ברובו על בשר ציד ובקר, בעיקר חלקים פנימיים אותם מבשלים עם יין וציר ירקות. שמן זית ועגבניות הם המרכיבים הבסיסיים בהכנת האוכל, לעומת שימוש בחמאה ושמנת שאופייני יותר בצפון איטליה. רטבי הפסטה המקומיים הם 'ארבייאטה' (רוטב עגבניות פיקנטי), 'אמטריצ'נה' (קוביות בייקון, עגבניות ובצל) ו'קרבונרה' (בייקון עם ביצים).  עוד מנות רומאיות "קלסיות" הן פרחי קישואים מטוגנים, ארטישוק "יהודי", ניוקי סולת, סופלי Suppli  -כדורי אורז עם גבינת מוצרלה, בשר ורוטב עגבניות). ישנן הרבה מסעדות דגים ופירות ים, מסעדות שמציעות מטבח מאזורים אחרים באיטליה – מטבח טוסקני, אברוצי או נפולטני וכן מסעדות בינלאומיות. בסוף הארוחה תעשו לעצמכם טובה גדולה אם תמנעו מהזמנת קפוצ'ינו לקינוח, כך תחסכו מבט תמוה שיגיע מצד המלצר. ("קפוצ'ינו? אחרי 11 בבוקר?") נו טוב, אספרסו מותר, אבל אם כבר, אז בבר. בכלל, כדאי להפריד: ארוחה במסעדה, הקפה בבר. וגם: ארוחה במסעדה, קינוח בגלידריה הקרובה.

קונים // כמו רומאים

'משולש האופנה' שקודקודו בפיאצה דל פופולו וזרועותיו הן ויה דל קורסו (Via del Corso) וויה דל בבואינו (Via del Babuino) נחשב לאזור הקניות היוקרתי והיקר ביותר, כשבתוכו נמצאות כל חנויות המעצבים והמותגים. בויה דל קורסו, ה'דיזנגוף' של רומא, תמצאו את הרשתות הידועות והעממיות יותר. באיזור הותיקן חפשו את רחוב Via cola di Rienzo, ששיטוט בו מהנה במיוחד. מרכזי הקניותשסביב רומא רחוקים מאד מהמרכז וממילא רוב החנויות בקניון נמצאות ברחובות העיר. שוק יום א' העצום והמפורסם ביותר ברומא הוא 'פורטה פורטזה' Porta Portese, שנמצא באיזור טרסטברה. הוא מומלץ מאד למי שמחפש מציאות בכל תחום, אך צפוף בצורה שלא תיאמן.

יש עוד כל כך הרבה מה לראות בעיר הנהדרת הזאת, אך כדאי שתשאירו משהו לפעם הבאה. כדי שתשובו, חזרו אל 'מזרקת המשאלות', זרקו מטבע (כשגבכם אל המזרקה) ובקשו לחזור שוב לרומא.  לפחות עבור אחת זה עבד.

 

כתבה: דלית קצנלנבוגן
הדרכת טיולים ותכנון מסלולי טיול באיטליה