לוקה

לוקה – 10 מקומות שחייבים לבקר בהם בטיול לאיטליה

Duomo di San Martino

קתדרלת סן מרטינו היא אחת הכנסייה החשובות ביותר בעיר לוקה. כאן נמצאים שרידי ה'וולטו סאנטו' – 'הפנים הקדושות'. מדובר בתשמיש פולחן שמושך אל לוקה עולי רגל נוצרים מימי הביניים ועד ימינו. ל'וולטו סאנטו' מיוחסים כוחות מאגיים והוא שמור בתוך הכנסייה, במקדשון (טמפייטו) מפואר הבנוי שיש מוזהב, שנבנה במאה ה-15 כדי לשמש משכן לפסל העץ הנערץ.

שורשי אגדת ה'וולטו סאנטו' במאה ה-8, אז התגלגלה אל חופיה של העיירה לוני, שבחוף הטוסקאני אוניה נטולת נוסעים או רב חובל. על סיפונה היה פסל עץ בדמותו של ישו – ה'ולטו סאנטו'. היצירה, על פי המסורת שהחלה להתפתח בעקבות האירוע, נוצרה על ידי הפסל ניקודמוס, שהיה עד לצליבתו של ישו ואף שחרר את גופתו מהצלב. הוא החליט להנציח את פניו של ישו, בטרם קם זה לתחייה.

מכיוון שהמשימה לא הייתה קלה, נחלץ לעזרתו מלאך שסיים את המלאכה. הסיפור הזה הפך את העיר לוקה למוקד עלייה לרגל בימי הביניים, כשצליינים רבים מגיעים אל העיר במטרה לזכות ולגעת ב'ולטו סאנטו'. הצלב הנמצא כיום בכנסייה הוא העתק שנעשה במאה ה-13 לצלב המקורי, שנעשה כנראה בביזנטיון, ושהגיע אל טוסקנה יחד עם יצירות רבות שנוצרו במאות ה-8 וה-9 ברחבי האימפריה המזרחית, משהוחלט על התנגדות לפולחן הצלמים.

הכנסייה הנוכחית נבנתה במאה ה-13, בסגנון רומנסקי-לוקזי, בצמוד למגדל הפעמונים שבנייתו החלה במאה ה-11, ואולי זו הסיבה למראה הא-סימטרי של החזית. היא מכילה יצירות אמנות רבות וחשובות, ביניהן מצבת הקבר המרגשת של אילאריה דל קארטו, אשתו של פאולו גוויניג'י, סוחר עשיר ובן למשפחת האצולה ששלט בלוקה במאה ה-15.

אילריה נפטרה בגיל 26 לאחר לידת בנה, והיא מפוסלת על המצבה בתנוחת שכיבה, כשידיה מונחות על בטנה, וכלבה המפוסל ליד רגליה, מביט בה. את מצבת הקבר פיסל יאקופו דלה קווארצ'ה בשנת 1405. בכנסייה יצירות אמנות נוספות מאת פרה ברטולומיאו, גירלנדאיו, טינטורטו ועוד.

Museo del Duomo

מוזיאון הקתדרלה, שנחנך בשנת 1992, נמצא בקומפלקס המורכב ממגדל בן המאה ה-12 וכנסיה מהמאה ה-15, ובו מוצגים אוספי ציור, פיסול, צורפות, פרטי לבוש דתיים, חפצי קודש וחפצי קבורה, חלקם הוצגו בעבר בתוך הקתדרלה.

Piazza e Chiesa di S. Michele in Foro

כנסיית סן מיקלה אין פורו המהווה יעד חובה בטיול מאורגן לאיטליה, ניצבת, כנגזר משמה, במקום בו עמד הפורום הרומי של העיר בעת העתיקה. בימי הביניים המשיכה הכיכר לשמש כמרכז הכלכלי, מסחרי והחברתי של העיר. הכנסייה הוקמה על ידי אמנים מפיזה ולוקה בין המאות ה-11 עד ה-14, על שרידי כנסיה קדומה מהמאה ה-8. זהו מבנה גדול המכוסה שיש לבן, חזיתו הגבוהה בעלת 5 הקומות מעוצבת בסגנון רומנסקי-פיזאני.

בקומה התחתונה של החזית 7 נישות מקושתות, ומעליה עוד 4 קומות של ארכדות עמודים מגולפים, כל אחד בסגנון ובצבע שונה. כלכלתה של לוקה התבססה במאות ה-12 וה-13 על ייצור ומסחר של אריגי משי לכל רחבי היבשת, ויתכן כי סיגנונם העדין והמקושט של כותרות העמודים והקשתות הנתמכות על ידם מושפע מעיצוב הבדים. בראש החזית ניצב פסלו של המלאך מיכאל ההורג את הדרקון. שורות העמודים המסוגננים מקיפות גם את צידי הכנסייה ואילו פנים הכנסייה בולט בפשטותו הרומנסקית.

Basilica di San Frediano

המאפיין הבולט בחזית הגבוהה, הלבנה והחשופה של בזיליקת סן פרדיאנו הוא פסיפס צבעוני מרהיב מהמאה ה-13, המתאר את עלייתו לשמיים של ישו. בתוך הכנסייה, שהוקמה במאה ה-12 והוקדשה לבישוף העיר האירלנדי מן המאה ה-6, פרדיאנו הקדוש, נמצא אגן טבילה מגולף ומרהיב מן המאה ה-13, ובו מפוסלות סצנות מחיי ישו וחיי משה.

עוד יצירות הן פוליפטיכון שיש ובו נראית מריה מוקפת קדושים, יצירתו של הפסל יאקופו דלה קוארצ'ה, וציורי קיר המספרים את אגדת ה'ולטו סאנטו', תשמיש הפולחן המפורסם, הנמצא בקתדרלת העיר, שבזכותו הפכה לוקה למוקד עלייה לרגל בימי הביניים. קרבתה של הכנסייה לחומות העיר גרמה לשימוש במגדל הפעמונים הגבוה שלה לצרכי התראה והגנה.

Piazza del Mercato – Anfiteatro Romano

הבתים המקיפים את הכיכר האליפטית המקסימה הזאת, שהפכה אחד מסמליה של העיר, נבנו בימי הביניים על תוואי האמפיתיאטרון הרומי מן המאה ה-2, שבזמנו הכיל מקומות לכ-10,000 צופים. לאחר שנהרס, נלקחו שרידי המבנה לשמש כחומרי בנייה לבתי העיר ולכנסיות שהחלו להבנות על חורבותיו.

במאה ה-19, על פי הוראתה של הדוכסית מריה לואיזה מבית בורבון, פונתה הכיכר מבנייניה ונחשפה צורתה המקורית.

Museo Nazionale di villa Guinigi

המוזיאון הלאומי של וילה גווינג'י שוכן בבית הכפר של פאולו גווינג'י, סוחר עשיר ובן למשפחת האצולה ששלט בלוקה במאה ה-15. הבית נבנה בשנת 1413, והוא מוקף פארק ירוק. בגינת הוילה, פזורים שרידים ארכיאולוגיים, ביניהם ניצבים שני אריות שניצבו על חומות העיר בימי הביניים.

חדרי הווילה מרוהטים ברהיטי עץ אופייניים לוילות הכפריות בטוסקנה, ובהם אוספי ארכיאולוגיה חשובים: תכשיטים וכלים אטרוסקיים, פסיפסים רומיים, וכן אוספי אמנות רומנסקית, הכוללת פסלים וריהוט כנסייתי שהובא מכנסיות האזור וציורים של אמני אסכולת סיינה מן המאות ה-13 עד ה-19.

Orto e Museo Botanico

הגן הבוטני בלוקה הוקם בשנת 1820 תחת שלטון הדוכסית מריה לואיזה מבורבון. במאה ה-19 התרחב והפך למרכז מחקר של צמחי מרפא. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוזנח ולמעשה ננטש. בשנת 1956 נפתח מחדש.

הגן נחשב, כמו הגנים הבוטאניים בפירנצה, סיינה ופיזה, לאחד הגנים העתיקים ביותר בטוסקנה שעדיין פעילים. הגן מחולק למספר חלקים: צמחים אקזוטיים, אגם ובו צמחיית מים, אזור המוקדש לצמחייה הררית, המאפיינת את אזור האלפים האפואניים שמצפון ללוקה, חממת זרעים, חממת צמחי מרפא, ומוזיאון בוטני, ובו תצוגת כלים חקלאיים מהמאה-18, דוגמאות של צמחים ופרחי האזור וספרייה היסטורית מקצועית.

Giardino di Palazzo Pfanner

בתוך הגנים המטופחים הנמצאים בפאלאצו פפאנר המפואר, שנבנה במאה ה-17, שדרת פסלים בארוקיים עדינים, המתארים את אלי המיתולוגיה היוונית, מדשאות ובריכות, גינות ועציצים מעוצבים.

ארמון פפאנר שוכן בסמוך לכנסיית סן פרדיאנו ולטיילת החומות המקיפה את העיר, ממנה ניתן להשקיף על הגן. בתוך הבית נמצא מוזיאון התלבושות והמשי, ובו אוספי תלבושות ובדים מן המאות ה-18 וה-19.

Piazza Napoleone

פיאצה נפולאון, המכונה גם 'פיאצה גראנדה' – הכיכר הגדולה, נפתחה בשנת 1806. זוהי כיכר מרובעת המוצלת על ידי עצי דולב, במקום ששימש כמרכז הפוליטי והשלטוני של העיר: במאה ה-16 נבנה כאן ארמון הסיניוריה, ששימש מאוחר יותר את אחותו של נפוליאון, אליזה בצ'יוקי, בזמן שלטונה בעיר (1805-1815).

גם הדוכסית מריה לואיזה לבית בורבון התגוררה כאן, והמונומנט הניצב במרכז הכיכר מוקדש לה. כיום משמש הארמון כבניין הפרובינציה.

טיול על סוללת המגן המקיפה את לוקה

אחד המסלולים הנעימים בעיר הוא טיול אל החומה המקיפה את מרכזה העתיק של לוקה מכל צדדיה. הביצורים נבנו במאות ה-16 וה-17, והפכו במאה ה-19 לפארק ציבורי ירוק, מטופח ומוצל, ובו שבילי הליכה. מהחומות נשקפים מראות יפים של העיר והרי האלפים האפואנים, הנראים מצפון ללוקה.

נכתב ע"י דלית קצנלנבוגן, מצוות מדריכי סולו איטליה