מידע כללי
איטליה היא גן עדן מושלם ואמיתי לתיירות. שילוב מנצח של נופים, אוכל, יצירות אמנות, שפה ציורית, אופנה ועיצוב הקובעים את הקו העולמי, מוקדי משיכה דתיים ייחודיים, שכיות חמדה גיאוגרפיות, רומנטיקה מתפרצת, מזג אויר אידאלי ועוד הופכים את התיירות באיטליה ל-top notch בשירותים אלו מבחינה בינ"ל. על כן, לא פלא שאיטליה נמצאת ברשימת חמשת מדינות התיירות המובילות בעולם, ומבקרים בה למעלה מ-40 מיליון תיירים מדי שנה. בזכות תשתית תחבורה מצוינת, איטליה מאפשרת תנועה נוחה אל ובתוך אתרי התיירות העיקרים.
באיטליה יש הכול – ונציה, פירנצה, מילאנו, נאפולי, פיזה ורומא, סיציליה וסרדיניה, פוליה המתעוררת, חמשת הכפרים ופורטופינו, הקולוסיאום והפורום רומאנום שברומא, הותיקה והפסיספים ברוונה, בתי הטרולים באלברובלו, סורנטו המופלאה וקפרי, אגמים עוצרי נשימה כמו מג'ורה וגרדה, הגלריות בפירנצה, האופרה בורונה, הארכיאולוגיה הבלתי נתפסת בפומפיי, החוף האמאלפיטאני, מחוזות טוסקנה, פיאמונטה, אמיליה רומנה, ערי ימי ביניים כמו סן ג'ימניאנו, סיינה, מונטפולצ'יאנו, חופי רחצה בלתי אפשריים כמו הקוסטה סמרלדה בסרדיניה, אוכל וגלידה וקפה, יין מדהים, ואמורה, אהבה. אהבה שנשקפת לתייר מכל פינה, כל אבן, כל שיר מסן רמו ועד היום.
אם מוסיפים לכך את חנויות העיצוב והאופנה, מרכזי הקניות המדהימים (OUTLET) לאורכה ורוחבה של איטליה ובערים הגדולות, הרי הם משלימים את צמד המילים איטליה ותיירות באופן נפלא.
איטליה – תעודת זהות
שטח – 301,277 קמ"ר
מיקום – חצי אי בדרום אירופה, וכן האיים סיציליה, סרדיניה ואיים קטנים בים הטירני ובים התיכון
אוכלוסייה – 61.5 מיליון תושבים
קצב גידול אוכלוסין – 0.1% בשנה
צפיפות אוכלוסין – 195 תושבים לקמ"ר
קבוצות אתניות – איטלקים 98%, אחרים 2%.
שפה רשמית – איטלקית
משטר – רפובליקה
יום העצמאות – 2 ליוני
בירה: – רומא (3 מיליון תושבים)
הערים הגדולות – מילאנו, נאפולי, טורינו, גנואה, בולוניה.
דת – קתולית
חינוך – 8 שנות לימוד חובה
תוחלת חיים גברים – 74
תוחלת חיים נשים – 81
תוצר לאומי גולמי לנפש- 18,550 דולר
מטבע – יורו
תעשייה: טקסטיל, הלבשה והנעלה, כימיה, מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה, ציוד ביתי, פלדה ותיירות.
חקלאות: גפנים, הדרים , זיתים דגנים ובקר.
חומרי גלם: נפט , גז , וכוח הידרואלקטרי
מכוניות: 480 כלי רכב לאלף תושבים
היסטוריה
הרומאים, בני עם לטיני שחיו במרכז איטליה, השתלטו על חצי האי כ – 200 שנה לפני הספירה, הם סיפחו אליהם את חלקו הצפוני שבו חיו האטרוסקים ומושבות יווניות בדרום חצי האי.
בהדרגה הפכה רומא לאימפריה ובשיא כיבושיה (תחילת המאה ה – 2 לספירה) שלטה על חלקי העולם נרחבים, רוב שטחה של אירופה, המזרח תיכון, מצריים וצפון אפריקה.
במאות ה – 5 וה –6 לספירה כבשו שבטים ברבריים (הוויזיגותים, האוסטרוגותים והלומברדים) את איטליה, והקימו בה ממלכות גרמניות. משנת 774 הייתה איטליה חלק ממלכתו של קרל הגדול, ומשנת 962 – חלק מהאימפריה הרומית הקדושה . בימי הביניים כבשו הנורמדים את חלקה הדרומי. מסוף ימי הביניים החלו להתהוות במרכזה ובצפונה ערי מדינה עצמאיות. מסוף המאה ה – 18 שלטה בה אוסטריה , מאמצע המאה ה – 8 ועד 1870 היו חלקים ניכרים משטחה של איטליה בשליטתם של האפיפיורים. רק ב – 1861 , בתקופת מלכותו של ויקטור עמנואל ה – 2 אוחדה איטליה .
במלחמת העולם הראשונה לחמה איטליה לצד מעצמות ההסכמה נגד גרמניה ובעלות בריתה. כולל בקולוניות שלה באריתריאה , בסומליה ובלוב שבאפריקה.
ב – 1922 תפס מנהיג המפלגה הפשיסטית, בניטו מוסוליני, את השלטון, והנהיג בה דיקטטורה, שהשאירה חותם בתרבות האיטלקית עד היום. באמצע שנות ה – 30 כבש מוסוליני את אתיופיה, ובמלחמת העולם השניה כונן ברית עם גרמניה הנאצית ועם יפן.
לאחר מלחמת העולם ה – 2 נותרה איטליה ללא מושבותיה. חוקת הרפובליקה נכנסה לתוקף בשנת 1948 , ומאז סובלת איטליה מאי יציבות פוליטית, וממשלות מתחלפות בה בתדירות גבוהה. יש אומרים, כי אין עוד מדינה בעולם שבה הלכו התושבים לבחירות וראשי הממשלות שלה התחלפו כמו בארץ המגף. בהקשר הזה, כמו לישראל, גם לאיטליה יש טראומה לאומית בעקבות ראש ממשלה שנרצח, אַלדוֹ מוֹרוֹ, ראש ממשלה ושר חוץ איטלקי שנחטף ונרצח בידי ארגון הטרור "הבריגדות האדומות" בשנת 1978.
ואם כבר בפלילים עסקינן, איטליה זו מדינה שבה המאפיה חוגגת, בעיקר בסיציליה ובדרום העני, הקוזה נוסטרה והקאמורה שכבר שימשו כר נרחב, כמעט רומנטי, לספרים, סרטים (כמו הסרט "הסנדק") ומחזות. למרבה המזל ראשי ארגוני הפשע אוהבים תיירות (יותר נכון, את הכסף של התיירים), כך שתיירים באיטליה יכולים לחוש מוגנים ובטוחים לחלוטין.
הכרות לתייר עם המטבח האיטלקי
באיטליה כ – 20 מחוזות ולכל אחד מהם מטבח אופייני לו. בדרום איטליה המטבח עממי, כפרי וכבד יותר. ככל שמצפינים המטבח הופך מעודן ומתוחכם יותר. בצפון מחליפה החמאה את שמן הזית של טוסקנה והפולנטה (מחית תירס) והריזוטו מחליפים את הפסטה.
שורשיו של המטבח הטוסקני נעוצים במטבח הכפרי המסורתי הנשען על מצרכים בסיסיים כמו שמן זית המפורסם בכל העולם, עגבניות, שעועית, נקניקים, לחם חסר מלח, מרקי ירקות כמו הריבוליטה, בשר צלוי או בגריל.
גבינות מחלב עיזים מאוד נפוצות, במיוחד גבינות הריקוטה הפקורינו – גבינות יבשות המוגשות הן בטעמן הטבעי החריף או בתוספת מתיקות. לקינוח מקובל מאוד לאכול גלידה או פירות או את הקנטוצ'י – עוגת שקדים יבשה מאוד אותה טובלים ב"יין הקדוש" –VIN SANTO יין מתוק בעל ריכוז אלכוהול גבוה.
תפריט איטלקי מקובל הוא של מנות אנטי פסטי לפתיחה, לאחר מכן מרק או מנות פסטה כלשהן, בשר או עוף וקינוח. אנטי בלטינית אומר לפני, פסטי וביחיד פסטו- אוכל. חשוב שתייר ידע שאנטיפסטי זה לא משהו אישי שיש לטבח נגד הפסטה. המתאבנים, המכונים באיטלקית "אנטיפסטי" (antipasti – לפני הארוחה) או "מזטי" (Mazzetti), עשויים להיות מגוון רחב מאוד של מוצרי מזון.
האוכל האיטלקי פשוט, ישיר ומוכר בארצות רבות מחוץ לאיטליה. לכן תייר מרגיש מיד בבית, כשהוא מתיישב לאכול ארוחה במסעדותיה של איטליה. שמות של המאכלים יכולים ללמד תייר לא רק על טיב האוכל אלא על השפה האיטלקית. למשל, פיצה נאפולטנה מקורה מנאפולי, פרמזן (Parmigiano) מפארמה, רוטב בולונז מבולוניה ונקניק מילאנזה (Milanese) ממילאנו. בפעמים אחרות, ניתן למצוא מוצרים הנקראים על שם שלב בהכנתם, כגון מוצרלה (Mozzare באיטלקית – "לחתוך"). מוצרים אחרים נקראים על שם הצורה המאפיינת אותם, כגון לינגוויני שפירושו באיטלקית הוא "לשונות קטנים". או פטוצ'יני (אטריות שטוחות) המכונות "סרטים קטנים", בשל דמיונן הרב לסרטי צילום. רוטב אלפרדו קרוי על שם ממציאו – השף הרומאי אלפרדו די ללו, שהמציא אותו בראשיתה של המאה ה-20.
כיאה לארץ תיירותית עם אוכל הנוגע ומתאים לכל חיך, ההפתעה בהיכרותנו עם התיירות באיטליה מתבטאת גם בשמות סוגי המסעדות באיטליה מזכירות שיר: אוסטריה- (Osteria) סוג של מסעדת פועלים, כזו שהיא כבר ממש בית עסק ויש לה תפריט מצומצם. אוסטריה פשוטה יחסית תיקרא לעצמה לרוב "טרטוריה", ואילו אוסטריה גדולה יותר תכונה "ריסטורנטה". מדובר במסעדה לכל דבר. עבור תיירים שמגיעים לאיטליה ורוצים לטעום את האוכל האיטלקי האותנטי ביותר, טרטוריה יכולה להיות הפתרון הטוב ביותר. וניתן למצוא כאלה כמעט בכל עיירה. שימו לב ל-"קופרטו", המצאה איטלקית לגבות מחיר משתנה ממסעדה למסעדה עבור השימוש במפה, לחם, סכו"ם ושירות המלצרים. אמת תיירותית כואבת לעיתים היא העובדה, שלא משנה כמה אנשים ישבו סביב שולחן אחד, מפה אחת, כל אחד מהסועדים ישלם את את הקופרטו בנפרד.
נקנח עם גלידה, שהרי אין תייר שחוזר מאיטליה בלי שליקק כמויות נכבדות של הגדליה הטובה בעולם. מרבית הגלידות נמכרות בגלידריות ביתיות (Gelateria), ומיוצרות ידנית. ולכל ג'לטריה יש "שף גלידה" המכין את גלידותיו שונה מכל גלידריה אחרת באיטליה. מה סודה של גלידה איטלקית ? כנראה בכמויות האויר הקטנות המוחדרות אליה, לעומת גלידות במקומות אחרים בעולם, סוד שהופך את הגלידה באיטליה לטעימה בכל פינה ומקום. למרות זאת, כתיירים, אל תחמיצו את הגלידה של סן ג'ימניאנו, סירמיונה, PALM ברומא, והגלידה שליד גשר המונטהווקיו בפירנצה.
הרים, ים, אגמים
איטליה מחולקת לעשרים מחוזות, שעד איחוד הממלכה באמצע המאה ה-19, היו נסיכויות אוטונומיות. בכל מחוז עיר בירה משלו (נפולי בירת קמפניה, טורינו בירת פיאמונטה, פירנצה בירת טוסקנה ועוד), דיאלקט משלו, אוכל בעל מאפייניים ייחודיים והכי חשוב – קבוצת כדורגל המייצגת את המחוז בגאווה בלתי מוסתרת. לא לחינם הכדורגל באיטליה משול לדת, המתחרה לעיתים בדת הקתולית. השפה בכל איטליה זהה, בכל המדינה דוברים איטלקית שמקורה בטוסקנה.
איטליה מהווה את חצי האי האפניני הידוע כ-"המגף האיטלקי" בשל צורתו, וממספר איים בים התיכון שהגדולים שבהם הם סיציליה וסרדיניה. הרי האפנינים נפרשים כמעט לכל אורך חצי האי ומתלכדים בצפון עם הרי האלפים. ממערב וממזרח להרי האפנינים נמצאים רמות ועמקים ובהם עמק הפו בצפון ורמת טוסקנה. בצפון-מזרח נמצאים הרי הדולומיטים, שהם הרי גיר משוננים וחדים ושונים מן האלפים. למורדות האלפים נמצאים אגמים גדולים רבים, בהם גארדה, מאג'ורה, קומו ולוגאנו, הניזונים ממימי הפשרת השלגים והקרחונים.
במרבית שטחי איטליה יש אקלים ים תיכוני. אזורי הדרום ומרכז איטליה מאופיינים בכמות המים המועטה שבהם. אל הים הטירני שלחופה המערבי של איטליה זורם נהר אחד – הטיבר, העובר ברומא. את חלקה הצפוני של המדינה חוצה נהר הפו המרשים המיטיב את מימיו לעמק הנושא שם זה.
באיטליה אטרקציה תיירותית מרשימה – הרי געש, בהם האתנה, הסטרומבולי והווזוב, שתייר יכול לטפס ולטייל על כל אחד מהרים מדהימים, ופעילים, אלה.
אטרקציית תיירות באיטליה – אמנות
כשחושבים אמנות מיד נודדת המחשבה לאיטליה. התייר יכול למצוא כאן את כל מגוון וסוגי האמנות הקיימים על פני כדור הארץ. מאמנות ארכאית, אמנות קלאסית, אמנות ימי הביניים ועד לרנסס, הברוק ועד לאמנות המודרנית. רנסס? ברוק? מקורם באיטליה. כאן הם נולדו, כמו גם האמנות הקלאסית בתקופת הרומאים.
הרנסאנס באיטליה הביא במשך מאות שנים לתחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית, והצמיח ענקים כמו מיכאלאנג'לו, ליאנורדו דה ויניצ'י, טיציאן, ג'וטו, ג'ורג'ונה, רפאל,קארווג'יו, ברניני, מוזיקאים נפלאים כמו מוניטהורדי וכן את האופרות של ורדי, פוצ'יני , ויואלדי. צמחו ממנו גם מחזאים כמו גולדוני, במאים נפלאים כמו פליני ודה סיקה, סופרים מדהימים כגון דנטה, בוקאצ'ו, פטררקה, מקיאוולי, דלֶדה, דאריו פו, פירנדלו, בינהם זוכי פרס נובל לספרות, והרשימה איננה נגמרת. טוב ידע התייר כי יותר ממחצית אוצרות האמנות הרשומים בעולם נמצאים באיטליה.
במשפט: אם מחברים את ערכי הטבע, האמנות, מרכזי הקניות והעיצוב המכתיב את האופנה העולמית, האוכל והמוסיקה, הרומנטיקה והשירות לתיירות, תיירות באיטליה היא הוכחה שבענף התיירות יש גן עדן, והוא דובר איטלקית רהוטה.