12 מקומות שאסור להחמיץ במילאנו

קתדרלת מילאנו | סולו איטליהמילאנו, העיר השניה בגודלה באיטליה אחרי הבירה רומא, היא עיר מרכזית, ומהווה תחנת חובה לביקור במהלך טיול מאורגן לאיטליה, בכל עונות השנה, בלי יוצא מהכלל.

Doumo

הקתדרלה (Duomo) של מילאנו היא אחת הדוגמאות הבודדות באיטליה לאדריכלות הגותית הבינלאומית, סגנון שהתפתח בצרפת במאות ה-12 וה-13 והתפשט בעיקר בארצות שמצפון להרי האלפים. מבנה עצום, מפואר ומרשים זה, הניצב במרכז העיר, הפך למעשה סמלה של מילאנו. הדואומו נבנה במאה ה-14 ובנייתו נמשכה במאות שלאחר מכן. החזית עוצבה בתחילת המאה ה-19. הוא מצופה כולו שיש ומעוטר במאות פסלים, צריחונים, מגדלים ועיטורים מפוסלים הנראים כעבודת תחרה עדינה. זוהי אחת הקתדרלות הגדולות בעולם:  אורכה 157 מטר, רוחבה 93 מטר, הוא מחולק ל-5 אגפים ויכול להכיל כ-40,000 איש בישיבה. בקירותיו נמצאים חלונות ויטראז' ארוכים. חוויה מיוחדת במינה היא טיפוס על גג הדואמו, ושיטוט בין הצריחונים המחודדים. תצפית נוספת על הכנסייה ניתן לערוך מקומת המסעדה של חנות הכלבו 'לה רינשנטה' (la rinascente) הנמצאת בסמוך.

Galleria Vittorio Emanuele

גלריית ויטוריו עמנואל, המחברת בין פיאצה דואמו ופיאצה דלה סקאלה, היא אחד המבנים הניאו-קלסיים האלגנטיים ביותר בעיר. זהו מעבר בעל תקרות זכוכית מקורות ושקופות, הבנוי כרחוב מקורה בצורת צלב. הגלריה נבנתה בשנת 1877 ומשמשת כמרכז מסחרי ובו חנויות, מסעדות, משרדים ובעיקר – מקום מפגש לתיירים ומקומיים. שער הכניסה לגלריה, הפונה אל כיכר הדואמו, מעוצב כשער ניצחון.

Teatro della scala

תיאטרון לה סקלה הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים ביותר בעולם. הוא נמצא במרכז מילאנו, בסמוך לדואמו. התיאטרון, שנבנה בשנת 1778, נפגע וניזוק קשות במלחמת העולם השנייה אך שוקם ונבנה מחדש. ספטמבר 2002 נסגר שוב לשיפוצים, והמופעים הועברו לבניין תיאטרון ארצ'ימבולדי (teatro degli arcimboldi) הנמצא ב-viale dell’innovazione .

Pinacoteca di brera

הפינקוטקה  (גלריית הציורים) של אקדמיה בררה לאמנות, מכילה את אוספי הציור והפיסול הגדולים והחשובים ביותר בעיר: ציור לומבארדי וונציאני, פלמי וכן אוספי ציור ופיסול איטלקיים מתחילת המאה ה-20  (מרינו מריני, מודליאני, מוראנדי בוצ'וני ואחרים).

Castello Sforzesco

טירת ספורצה, הנמצאת בלב פארק ענק וירוק, היא אחד האתרים החשובים ביותר בהיסטוריה של מילאנו ואחד האתרים שחשוב לבקר בהם במהלך טיול מאורגן לצפון איטליה. הטירה הוקמה כמבצר הגנה במאה ה-14, על ידי גלאצו II לבית ויסקונטי ומאז נהרסה ונבנתה מחדש פעמים רבות. היא הורחבה והתעצמה בידי בני משפחת ספורצה במאה ה-15, לאחר שאלה קבעו במקום את מעונם, והפכה בהמשך למעוז שלטונם הזר של הצרפתים, הספרדים והאוסטרים בין המאות ה-16 עד ה-19. רק לאחר איחוד איטליה במאה ה-19, כשעברה הטירה לרשות עיריית מילנו, הפכה, לאחר שנערכו בה שיפוצים נרחבים, למרכז תרבותי המאכלס מוזיאונים רבים, ביניהם מוזיאון הפיסול, הפינקוטקה (גלריית הציורים), מוזיאון כלי הנגינה, מוזיאון ארכיאולוגי, ועוד.

Santa maria delle grazie e il Cenacolo

כנסיית סנטה מרי דלה גרציה נבנתה על ידי אחים מהמסדר הדומיניקני במאה ה-15. לודביקו ('איל מורו') ספורצה, דוכס מילנו, הזמין את האדריכל המפורסם בראמנטה להשלים את בניין הכנסייה ולעצבה ברוח אדריכלות תקופת הרנסנס בת זמנו. הדוכס הזמין את לאונרדו דה וינצ'י כדי לצייר את קיר חדר האוכל של הנזירים. העבודה על 'הסעודה האחרונה', ציור הקיר המפורסם ביותר של ליאונרדו, החלה בשנת 1496 ונמשכה זמן רב. הציור הושלם בשנת 1497, אך בשל  הטכניקה הניסיונית  (לצבעי טמפרה, המבוססים על חלמון ביצה, הוסיף לאונרדו שמן) והלחות המצטברת שהתרכזה מתחת לציור, סבלה היצירה מנזקים רבים. הציור ניזוק גם בהפצצות מלחמת העולם השנייה, ב-1943. בשנת 1999, לאחר שנים של שיקום ושחזור, הוצגה מחדש היצירה לציבור. ציורו של לאונרדו מציב את יהודה איש קריות יחד עם שאר השליחים המסובים בסעודה האחרונה, ומתרכז בפסוק המופיע בברית החדשה (מתי, כ"ו, 21-22) "…אומר אני לכם כי אחד מכם ימסרני". את השליחים מתאר לאונרדו ברגע זה ממש של סערה נפשית ("ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמור לו: האנכי הוא אדני?"). לעומתם, מתואר ישו היושב בדממה מאופקת, כמקבל את הדין.

Galleria d’arte moderna

הגלריה, השוכנת בארמון ניאו קלסי המוקף גן נאה, מציגה יצירות ציור ופיסול מן המאות ה-17 עד ה-19, בין אוספי הגלריה נמצאות יצירות של סזאן, ון גוך, מאנה, רנואר, פיקאסו ועוד. בסמוך לגלריה, (via palesrtro 14) נמצא הביתן לאמנות בת זמננו  (Padiglione di Arte Contemporanea) המשמש חלל תצוגה לתערוכות עכשוויות מתחלפות (בתשלום).

Museo nazionale della Scienza e della Tecnica ‘Leonardo da Vinci’

המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה על שם לאונרדו דה וינצ'י מכיל בעשרים ושמונה אגפיו תצוגות שונות ומגוונות:

  • הגלריה המרכזית מוקדשת לחייו ויצירתו של לאונרדו המהנדס והמדען, ובה מוצגים מודלים של מכונות שנבנו על פי תרשימיו וכתביו – מכונות מלחמה, כלי תעופה, כלי עבודה, רישומי מבנים שתכנן ועוד.
  • אגפים נוספים מוקדשים להתפתחות כלי התחבורה, אמצעי התקשורת, המחשב ועוד. יותר מ-15 אלף פריטים המוצגים במנזר לשעבר, שהפך לאחד המוזיאונים החשובים באיטליה.

Museo Poldi-Pezzoli

ביתו הנאה של האספן האמנות בן המאה ה-19 ג'אן ג'אקומו פולדי פצולי הפך למוזיאון המציג את אוספיו, בהם יצירות אמני הרנסנס האיטלקי – בוטיצ'לי, ג'ובני בליני, פולאיולו, מנטניה, פיירו דלה פרנצ'סקה ועוד. אוספים נוספים מציגים תכשיטים, פורצלנים, שעונים, כלי נשק, אריגים, שטיחים וחפצי חן נוספים שנאספו במהלך מסעותיהם של בני המשפחה באירופה.

Pinacoteca Ambrosiana

בתוך ארמונו של הבישוף ופטרון האמנים פדריקו בורומאו, נמצאת ספריה עתיקה שהוקמה במאה ה-17, וגלריית ציורים המבוססת על אוספיו: אוספי ציור איטלקי ופלמי מן המאות ה-13 וה-15 אותם אסף הבישוף במשך חייו, לצד אוספים מאוחרים יותר, מן המאות ה-19 וה-20. בין יצירות המופת הנמצאות בגלריה: "הערצת המאגים" של טיציאן, "סל הפירות" של קראוואג'ו, "המוזיקאי" של ליאונרדו דה וינצ'י  והסקיצות של רפאל ליצירתו  "אסכולת אתונה" הנמצאת במוזיאון הוותיקן.

Museo Diocesano

מוזיאון דיוצ'זנו, (מוזיאון הבישופות האמברוזיאנית, הכוללת את אזור מילאנו) ממוקם במנזר עתיק ובו  320 יצירות אמנות וחפצי קודש שנאספו במשך השנים על ידי הכנסייה, על ידי בישופים ואנשי כמורה. חלקן יצירות שעיטרו כנסיות המחוז בעבר, חלקן יצירות שהוזמנו על ידי הבישופים כדי לפאר את מעונם. בעשרת אגפי המוזיאון  מוצגים ציורים, פסלים, תכשיטים, רהיטים, כלי קודש, כתבי יד עתיקים וציורי מזבח.

Basilica di S.Ambrogio

הבזיליקה, שהוקמה במאה הרביעית על ידי פטרון העיר אמברוג'ו הקדוש ונבנתה מחדש במאות ה-11 וה-12, היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר במילאנו ואחת הדוגמאות היפות ביותר לאדריכלות הרומנסקית בצפון איטליה. בכניסה לכנסייה חצר פנימית, המוקפת אכסדראות עמודים. פנים הכנסייה מחולק לשלושה אגפים המופרדים ביניהם בשורות עמודים. במרכז הכנסייה, מזבח הטפה מוזהב, יצירת מופת המציגה סצנות מחיי ישו והקדוש אמברוג'ו ב-22 ריקועי נחושת. מעליו חופה מגולפת, הנתמכת על ידי ארבעה עמודי שיש אדומים. בקיר המזבח פסיפס מרהיב ששופץ בשנת 1997. מתחת לרצפת הכנסייה, בקריפטה, קבורים הקדושים גרבאסו ופרוטאסו, לכבודם הוקמה הכנסייה, לצד קברו של הקדוש אמברוג'ו. לכנסיה שני מגדלי פעמונים, מן המאות ה-9 וה-12.

נכתב ע"י דלית קצנלנבוגן, מדריכה בסולו איטליה

[/vc_column_text][vc_column_text]

מילאנו, העיר השניה בגודלה באיטליה אחרי הבירה רומא, היא עיר מרכזית, ומהווה תחנת חובה לביקור במהלך טיולים באיטליה בכל עונות השנה, בלי יוצא מהכלל.

Doumo

הקתדרלה (Duomo) של מילאנו היא אחת הדוגמאות הבודדות באיטליה לאדריכלות הגותית הבינלאומית, סגנון שהתפתח בצרפת במאות ה-12 וה-13 והתפשט בעיקר בארצות שמצפון להרי האלפים. מבנה עצום, מפואר ומרשים זה, הניצב במרכז העיר, הפך למעשה סמלה של מילאנו. הדואומו נבנה במאה ה-14 ובנייתו נמשכה במאות שלאחר מכן. החזית עוצבה בתחילת המאה ה-19. הוא מצופה כולו שיש ומעוטר במאות פסלים, צריחונים, מגדלים ועיטורים מפוסלים הנראים כעבודת תחרה עדינה. זוהי אחת הקתדרלות הגדולות בעולם:  אורכה 157 מטר, רוחבה 93 מטר, הוא מחולק ל-5 אגפים ויכול להכיל כ-40,000 איש בישיבה. בקירותיו נמצאים חלונות ויטראז' ארוכים. חוויה מיוחדת במינה היא טיפוס על גג הדואמו, ושיטוט בין הצריחונים המחודדים. תצפית נוספת על הכנסייה ניתן לערוך מקומת המסעדה של חנות הכלבו 'לה רינשנטה' (la rinascente) הנמצאת בסמוך.

Galleria Vittorio Emanuele

גלריית ויטוריו עמנואל, המחברת בין פיאצה דואמו ופיאצה דלה סקאלה, היא אחד המבנים הניאו-קלסיים האלגנטיים ביותר בעיר. זהו מעבר בעל תקרות זכוכית מקורות ושקופות, הבנוי כרחוב מקורה בצורת צלב. הגלריה נבנתה בשנת 1877 ומשמשת כמרכז מסחרי ובו חנויות, מסעדות, משרדים ובעיקר – מקום מפגש לתיירים ומקומיים. שער הכניסה לגלריה, הפונה אל כיכר הדואמו, מעוצב כשער ניצחון.

Teatro della scala

תיאטרון לה סקלה הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים ביותר בעולם. הוא נמצא במרכז מילאנו, בסמוך לדואמו. התיאטרון, שנבנה בשנת 1778, נפגע וניזוק קשות במלחמת העולם השנייה אך שוקם ונבנה מחדש. ספטמבר 2002 נסגר שוב לשיפוצים, והמופעים הועברו לבניין תיאטרון ארצ'ימבולדי (teatro degli arcimboldi) הנמצא ב-viale dell’innovazione .

Pinacoteca di brera

הפינקוטקה  (גלריית הציורים) של אקדמיה בררה לאמנות, מכילה את אוספי הציור והפיסול הגדולים והחשובים ביותר בעיר: ציור לומבארדי וונציאני, פלמי וכן אוספי ציור ופיסול איטלקיים מתחילת המאה ה-20  (מרינו מריני, מודליאני, מוראנדי בוצ'וני ואחרים).

Castello Sforzesco

טירת ספורצה, הנמצאת בלב פארק ענק וירוק, היא אחד האתרים החשובים ביותר בהיסטוריה של מילאנו ואחד האתרים שחשוב לבקר בהם במהלך טיול בצפון איטליה. הטירה הוקמה כמבצר הגנה במאה ה-14, על ידי גלאצו II לבית ויסקונטי ומאז נהרסה ונבנתה מחדש פעמים רבות. היא הורחבה והתעצמה בידי בני משפחת ספורצה במאה ה-15, לאחר שאלה קבעו במקום את מעונם, והפכה בהמשך למעוז שלטונם הזר של הצרפתים, הספרדים והאוסטרים בין המאות ה-16 עד ה-19. רק לאחר איחוד איטליה במאה ה-19, כשעברה הטירה לרשות עיריית מילנו, הפכה, לאחר שנערכו בה שיפוצים נרחבים, למרכז תרבותי המאכלס מוזיאונים רבים, ביניהם מוזיאון הפיסול, הפינקוטקה (גלריית הציורים), מוזיאון כלי הנגינה, מוזיאון ארכיאולוגי, ועוד.

Santa maria delle grazie e il Cenacolo

כנסיית סנטה מרי דלה גרציה נבנתה על ידי אחים מהמסדר הדומיניקני במאה ה-15. לודביקו ('איל מורו') ספורצה, דוכס מילנו, הזמין את האדריכל המפורסם בראמנטה להשלים את בניין הכנסייה ולעצבה ברוח אדריכלות תקופת הרנסנס בת זמנו. הדוכס הזמין את לאונרדו דה וינצ'י כדי לצייר את קיר חדר האוכל של הנזירים. העבודה על 'הסעודה האחרונה', ציור הקיר המפורסם ביותר של ליאונרדו, החלה בשנת 1496 ונמשכה זמן רב. הציור הושלם בשנת 1497, אך בשל  הטכניקה הניסיונית  (לצבעי טמפרה, המבוססים על חלמון ביצה, הוסיף לאונרדו שמן) והלחות המצטברת שהתרכזה מתחת לציור, סבלה היצירה מנזקים רבים. הציור ניזוק גם בהפצצות מלחמת העולם השנייה, ב-1943. בשנת 1999, לאחר שנים של שיקום ושחזור, הוצגה מחדש היצירה לציבור. ציורו של לאונרדו מציב את יהודה איש קריות יחד עם שאר השליחים המסובים בסעודה האחרונה, ומתרכז בפסוק המופיע בברית החדשה (מתי, כ"ו, 21-22) "…אומר אני לכם כי אחד מכם ימסרני". את השליחים מתאר לאונרדו ברגע זה ממש של סערה נפשית ("ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמור לו: האנכי הוא אדני?"). לעומתם, מתואר ישו היושב בדממה מאופקת, כמקבל את הדין.

Galleria d’arte moderna

הגלריה, השוכנת בארמון ניאו קלסי המוקף גן נאה, מציגה יצירות ציור ופיסול מן המאות ה-17 עד ה-19, בין אוספי הגלריה נמצאות יצירות של סזאן, ון גוך, מאנה, רנואר, פיקאסו ועוד. בסמוך לגלריה, (via palesrtro 14) נמצא הביתן לאמנות בת זמננו  (Padiglione di Arte Contemporanea) המשמש חלל תצוגה לתערוכות עכשוויות מתחלפות (בתשלום).

Museo nazionale della Scienza e della Tecnica ‘Leonardo da Vinci’

המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה על שם לאונרדו דה וינצ'י מכיל בעשרים ושמונה אגפיו תצוגות שונות ומגוונות:

  • הגלריה המרכזית מוקדשת לחייו ויצירתו של לאונרדו המהנדס והמדען, ובה מוצגים מודלים של מכונות שנבנו על פי תרשימיו וכתביו – מכונות מלחמה, כלי תעופה, כלי עבודה, רישומי מבנים שתכנן ועוד.
  • אגפים נוספים מוקדשים להתפתחות כלי התחבורה, אמצעי התקשורת, המחשב ועוד. יותר מ-15 אלף פריטים המוצגים במנזר לשעבר, שהפך לאחד המוזיאונים החשובים באיטליה.

Museo Poldi-Pezzoli

ביתו הנאה של האספן האמנות בן המאה ה-19 ג'אן ג'אקומו פולדי פצולי הפך למוזיאון המציג את אוספיו, בהם יצירות אמני הרנסנס האיטלקי – בוטיצ'לי, ג'ובני בליני, פולאיולו, מנטניה, פיירו דלה פרנצ'סקה ועוד. אוספים נוספים מציגים תכשיטים, פורצלנים, שעונים, כלי נשק, אריגים, שטיחים וחפצי חן נוספים שנאספו במהלך מסעותיהם של בני המשפחה באירופה.

Pinacoteca Ambrosiana

בתוך ארמונו של הבישוף ופטרון האמנים פדריקו בורומאו, נמצאת ספריה עתיקה שהוקמה במאה ה-17, וגלריית ציורים המבוססת על אוספיו: אוספי ציור איטלקי ופלמי מן המאות ה-13 וה-15 אותם אסף הבישוף במשך חייו, לצד אוספים מאוחרים יותר, מן המאות ה-19 וה-20. בין יצירות המופת הנמצאות בגלריה: "הערצת המאגים" של טיציאן, "סל הפירות" של קראוואג'ו, "המוזיקאי" של ליאונרדו דה וינצ'י  והסקיצות של רפאל ליצירתו  "אסכולת אתונה" הנמצאת במוזיאון הוותיקן.

Museo Diocesano

מוזיאון דיוצ'זנו, (מוזיאון הבישופות האמברוזיאנית, הכוללת את אזור מילאנו) ממוקם במנזר עתיק ובו  320 יצירות אמנות וחפצי קודש שנאספו במשך השנים על ידי הכנסייה, על ידי בישופים ואנשי כמורה. חלקן יצירות שעיטרו כנסיות המחוז בעבר, חלקן יצירות שהוזמנו על ידי הבישופים כדי לפאר את מעונם. בעשרת אגפי המוזיאון  מוצגים ציורים, פסלים, תכשיטים, רהיטים, כלי קודש, כתבי יד עתיקים וציורי מזבח.

Basilica di S.Ambrogio

הבזיליקה, שהוקמה במאה הרביעית על ידי פטרון העיר אמברוג'ו הקדוש ונבנתה מחדש במאות ה-11 וה-12, היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר במילאנו ואחת הדוגמאות היפות ביותר לאדריכלות הרומנסקית בצפון איטליה. בכניסה לכנסייה חצר פנימית, המוקפת אכסדראות עמודים. פנים הכנסייה מחולק לשלושה אגפים המופרדים ביניהם בשורות עמודים. במרכז הכנסייה, מזבח הטפה מוזהב, יצירת מופת המציגה סצנות מחיי ישו והקדוש אמברוג'ו ב-22 ריקועי נחושת. מעליו חופה מגולפת, הנתמכת על ידי ארבעה עמודי שיש אדומים. בקיר המזבח פסיפס מרהיב ששופץ בשנת 1997. מתחת לרצפת הכנסייה, בקריפטה, קבורים הקדושים גרבאסו ופרוטאסו, לכבודם הוקמה הכנסייה, לצד קברו של הקדוש אמברוג'ו. לכנסיה שני מגדלי פעמונים, מן המאות ה-9 וה-12.

נכתב ע"י דלית קצנלנבוגן, מדריכה בסולו איטליה