ורדה גנזך

20-27/9/18 סוכות

אורי מדריכנו היקר!!!
הנה קרבה השעה לסיומה של הרפתקה נפלאה
אמנם קצרה אך ממצה
ובתכנים מלאה – שהחלה בסבר פניך החייכני במשורה
כבר בשדה התעופה
עם וכל ההליכים שלהם כולנו מורגלים במסעות אל מחוץ לארצנו הטובה
שמנו מבטחנו בך ובהדרכתך אל עבר ארץ המגף המפתה.
ועם הגעת המזוודות התחלנו ברגל הנכונה
רובנו כבר דרכנו על זו האדמה – חלקנו לא פקדנו את זה האזור בזו המדינה
ואני באופן אישי כידוע הוצפתי בנוסטלגיה מתוקה .
כך או אחרת באוזן קשובה (רוב הזמן ורוב הקבוצה)
האזנו לדבריך בשקיקה, אותם תיבלת בידע, הומור ולשון יפה.
ואיני יכולה שלא להיזכר באותו ספר דק כרס שמצאתי בילדותי בארון הספרים של אבי מולידי
על אודות הצבא הקנדי וכך נאמר :
רצונך לאמן את מוחו של פיקודך …. אמן את ראשית את שריריו עליהם הוא פועל, מפעיל גופו וכפועל יוצא מגמיש ומפתח חשיבתו ומשדר למוחו ואכן כך היה:
הובלת –הולכת מעיירה לעיר, מרחובון וסמטה לסטרדה, ממוזיאון לתצוגה למבצר, כנסיות מיוחדות ומפוארות ועד לקו המים שעל שפת אגם שם המתין בסבלנות צייר מפורסם. ואל נשכח את בית העלמין המיוחד בו טעמנו מחשיבה, אמונה ויופי מהודר והבנו שסרטן אינו רק נחלת האדם .
כמובן לא אחזור על כל מסלול הטיול המגוון אותו סיכמת באופן מצוין
אך לא אסיים ללא מילים אחדות משל אלבר קאמי המוכשר מתוך ספרו: “הידידות”
שבהן נזכרתי ברובו של הזמן כהפוך על הפוך במה שהיה קשור להתנהלותך המיומנת
אל תלך אחרי כי אולי לא אדע להוביל -ואילו אתה הובלת גם ידעת
אל תלך לפני כי אולי לא אלך אחריך- ואילו אתה הלכת גם חיפשת כשצריך היה ותמיד אותנו מצאת בלי בעיה
לך לצידי והיה ידידי – זו הייתה התחושה שנתת ולפיכך הותרת טעם של עוד לטעימות נוספות
ולכן רוצים אנו לך מאד והרבה להודות
בטוחים שגם אם פה ושם היו לאחדים איחורים ועיכובים
היינו לך מאד חביבים
מאחלים לך המשך מרנין ושיבה הביתה בשמחה
ושהקבוצה הבאה תהיה לא פחות מאתנו נחמדה.
ולכם חברים למסע, אף אם מטבע הדברים לא ניפגש, היה נעים עמכם ליהנות ולהתרגש
שובו איש איש לביתו וחיו את הטיול באמצעות התצלומים והזיכרונות .
בהערכה ובתודה!!!
ורדה גנזך
בשם כל הקבוצה
מטיול נוטלה –סולו איטליה