רומא עיר הנצח

 

אתרים ברומא

Basilica di San Pietro

כנסיית סן פייטרו היא הכנסייה החשובה ביותר לכל קתולי בעולם. היא נבנתה במאה ה-15, במקומה של כנסייה עתיקה יותר שהוקמה במקום בו נצלב ונקבר פטרוס – תלמידו של ישו והאיש שהנהיג את הקהילה הנוצרית הקטנה ברומא תחת שלטון הרומים. בנייתה נמשכה על פני כמה מאות, ובעיצובה עסקו אמנים רבים, בינהם מיכלאנג’לו, בראמנטה, רפאל, ברניני ועוד. הכנסייה מכילה אין ספור יצירות אמנות: בקפלה הראשונה מימין לכניסה נמצאת ה’פייטה’ של מיכלאנג’לו. פסלו של פטרוס, המיוחס לארנולפו די קאמביו, זוכה לליטופם המתמיד של מאות מאמינים מדי יום. המזבח המפואר שעיצב ברניני ניצב מתחת לכיפה הענקית, אותה תכנן מיכלאנג’לו. המבנה כולו מצופה בפסיפסים מוזהבים, המעצימים את תחושת הפאר וההדר. לתצפית בלתי נשכחת על רומא, אפשר לעלות אל ראש הכיפה בעזרת מעלית ומדרגות. מתחת לרצפת הכנסייה נמצאת מערכת חדרים ובהם קברי האפיפיורים, ביניהם, לפי המסורת הנוצרית, קברו של פטרוס הקדוש.

כתובת: Piazza S. Pietro

Musei Vaticani e Cappella Sistina

מוזיאון הוותיקן הוא קומפלקס של מבנים ששימשו כארמונות האפיפיורים בעבר ובהם אולמות, גלריות, מסדרונות ואגפים שלמים שבהם מרוכזים כעת כל אוצרות האמנות שנאספו במשך השנים. חלקן מתנות שנשלחו אל הוותיקן, חלקם ממצאים ארכיאולוגים שנחשפו במהלך חפירות, חלקם יצירות שהוזמנו על ידי האפיפיורים כדי לפאר ולקשט את מעונם. לא ניתן לראות בביקור אחד את כל מה שיש למוזיאון הזה להציע, אך כדאי לשלב את הרצון לראות דברים נוספים מלבד ‘הקפלה הסיסטינית’, הנמצאת בקצה המסלול, ובין הצורך להגיע אליה לא מרוטים מדיי מעייפות. התחילו בפינקוטקה, גלריית התמונות, שנמצאת מיד מימין לכניסה, אחרי שעליתם עם המדרגות הנעות. כאן תמצאו את ‘ההשתנות’ של רפאל, ‘ההורדה מן הצלב’ של קארוואג’יו ו’הירונימוס הקדוש’ של לאונרדו דה וינצ’י. בקרו באוספים המצריים, בחצר בלוודרה המתומנת, שם נמצא פסל ה’לאוקון’, עברו דרך גלריית המפות בקרו בחדרים של רפאל,  וסיימו בקפלה הסיסטינית. תקרת הקפלה המפורסמת ביותר בעולם עוצבה על ידי מיכלאנג’לו בהזמנת האפיפיור יוליוס ה-2, והיא נחשבת ליצירת מופת של תקופת הרנסאנס. מיכלאנג’לו צייר על התקרה המקומרת את בריאת העולם, המתוארת מספר בראשית. שנים אחר כך מצייר מיכלאנג’לו גם ‘יום הדין’ הפסימי, בקיר שמאחורי המזבח.

כתובת: Viale Vaticano

Foro Romano

הפורום הרומי היה המרכז הדתי, פוליטי, חברתי והכלכלי של רומא העתיקה. הוא הוקם באזור ביצות לא מאוכלס, מחוץ (“fuori”) לאזורים בהן התגוררו תושבי העיר. כאן הוקם השוק העירוני, נחגגו חגים דתיים, הוקמו מקדשים, בתי משפט ומבני ציבור, והמקום הפך בהדרגה למרכז החיים העירוניים. עם שקיעת האימפריה הרומית הלכה וירדה חשיבותו של הפורום, בנייניו ננטשו או שימשו כחומרי בניין למבנים חדשים. לאט לאט נתמלא המקום בשרידים, אדמה ואשפה. רק לפני 200 שנה הוחל בחפירות הפורום, וכיום נחשב כאחד מאתרי התיירות החשובים והמרתקים ביותר ברומא. בין האתרים הבולטים ששרדו בפורום:

שער ספטימיוס סוורוס – שער ניצחון משנת 203 , הנמצא למרגלות גבעת הקפיטול. הוא נבנה לכבוד נצחונו של ספטימיוס סוורוס על שבטי הפרתים.
ויה סאקרה – הרחוב הראשי של הפורום שהוביל תהלוכות ומצעדי ניצחון אל גבעת הקפיטול, שם ניצב מקדש יופיטר, לו הודו על הניצחונות בקרבות.
הקוריה  – מקום מושבו של  הסנאט, שנבנה על ידי יוליוס קיסר בשנת 29 לפני הספירה. כאן ישבו הסנאטורים, שהיו בעלי הכוח הפוליטי הגדול ביותר בתקופת הרפובליקה הרומית
מקדש אנטונינו ופאוסטינה  – מקדש אותו בנה אנטונינוס לזכר אשתו פאוסטינה בשנת 161. המבנה מיוחד בכך שהפך לכנסייה במאה ה-16, כשמבנה הכנסייה משתלב בין שרידי המקדש.
שער טיטוס  – שער הניצחון שנבנה בשנת 80 לספירה לכבוד טיטוס, כובש ירושלים ומחריבו של בית המקדש. בתוך הקשת הפנימית של השער נראית תהלוכת הניצחון, בה צועדים שבויי יהודה הנושאים את אוצרות בית המקדש, ביניהן המנורה, מולה תבליט המתאר את טיטוס, נישא במרכבה, מועלה לדרגת אל.

Colosseo

הקולוסאום הוא האתר המזוהה יותר מכל עם רומא. זהו אמפיתיאטרון עצום, ששרד בצורה מופלאה כמעט 2000 שנה. הוא נבנה על ידי הקיסר אספסיאנוס, שהחליט לבנות עבור תושבי העיר מבנה ציבורי גדול בו יערכו מופעים. הוא נקרא ‘קולוסאו’ משום שלידו עמד באותה תקופה פסל ענק – קולסו – של הקיסר נירון. צורתו של המבנה אליפטית, גובהו 50 מטרים, והוא בנוי מ-4 קומות. הוא נבנה ב-8 שנים, בסיוע אלפי עבדים, וטקס חנוכתו בשנת 80 לספירה ארכה 100 ימים. בקולוסאום נערכו מופעי קרבות מגוונים: גלדיאטורים שלחמו זה בזה, גלדיאטורים נגד חיות וקרבות ימיים, שנערכו לאחר הצפת הקולוסאום במים. מתחת המבנה נמצאו הכלובים בהן הוחזקו החיות. המופעים נמשכו כ- 350 שנה, עד סוף המאה ה-5 לספירה. הקולוסאום הפך בימי הביניים למבצר, ובמאה ה-14 קודש ע”י האפיפיור, שהקדישו לזכרם של הנוצרים שנרצחו במקום. בשנת 1348 נפגע ברעידת אדמה, שגרמה לחלקים מהמעטפת החיצונית שלו לקרוס.

Arco di Costantino

שער קוסטנטינוס, הנמצא ליד הקולוסאום, הוא הגדול והמאוחר מכל שערי הניצחון שנותרו מרומא העתיקה. הוא נבנה בשנת 315 בהוראת הסנאט, לכבודו של הקיסר קונסטנטינוס, לאחר נצחונו על המלווים ומלכם מקסנטיוס. גובהו 25 מטרים ובו 3 קשתות, ומשולבים בו תבליטים שחלקם נלקח ממבנים קדומים יותר.

Chiesa di San Pietro in Vincoli

כנסיית סן פיטרו בכבלים היא כנסייה קטנה, הזוכה להמוני מבקרים בעיקר בזכות העובדה שבה נמצא פסלו המפורסם של מיכלאנג’לו, ‘משה’. פסל ‘משה’ היה אמור להיות חלק ממצבת קברו של האפיפיור יוליוס ה-2, שהטיל על מיכלאנג’לו את משימת התכנון. מיכלאנג’לו תכנו מצבה מפוארת למדי, אך זו לא הושלמה מעולם ע”פ תכנונו המקורי. במזבח הכנסייה נמצאת קופסה עם שלשלאות – לפי המסורת אלו הן שלשלאותיו של סן פיטרו, ששימשו את הרומים בזמן כליאתו.

כתובת: Piazza S.Pietro in Vincoli, 4a

Basilica di S.Maria Maggiore 

הבזיליקה של סנטה מריה מג’ורה, הנמצאת על גבעת אסקווילינו, היא אחת מ-4 הכנסיות הגדולות של רומא. הכנסייה, שנבנתה במאה ה-5, מוקדשת למריה אמו של ישו, ומתהדרת במגדל הפעמונים הגבוה בעיר. האגדה מספרת על כך שמריה הופיעה בחלומם של שניים מעשירי העיר ובחלומו של האפיפיור ליבריו וביקשה מהם לבנות לכבודה כנסייה במקום בו ירד למחרת שלג.  בבוקר שלמחרת, שהיה אגב ה-5 באוגוסט, ירד שלג על גבעת האסקווילינו, ושם הוקמה הכנסייה. פנים הכנסייה מרהיב ומצופה כולו פסיפסים מוזהבים עתיקים. המזבח מכוסה בחופת אפיריון, ומתחתיו בקומה התחתונה נמצאים, ע”פ המסורת, שרידים מעריסתו של ישו.

כתובת: Piazza S.Maria Maggiore

Fontana di Trevi

מזרקת טרווי היא אולי המזרקה המפורסמת ביותר ברומא. מה שהביא לפרסומה, היה הסרט ‘שלוש מטבעות במזרקה’ (1945) וכן סרטו של פליני ‘לה דולצ’ה ויטה’ (1960). המזרקה נבנתה בקצה של אמת המים ‘אקווה ורג’ינה’, אחת מאמות המים שבנו הרומים כדי לספק מים לעיר. טרווי היה שמה של הנערה שהראתה לחיילים הרומים היכן נמצאים המעיינות, מהם יוכלו להוביל את המים. במאה ה-15 עוצבה הבריכה על ידי אלברטי, ובמאה ה-18 הוזמן הפסל ניקולה סלבי אל האפיפיור, שהטיל עליו ליצור מזרקה שתקשט את הבריכה. סלבי תכנן מזרקה המציגה את ממלכת הים, עלייה חולש האל נפטון, רכוב על מרכבת צדף ונישא על ידי סוסונים. המזרקה מפוסלת בסגנון הברוק: לא סימטרי, תיאטרלי, מקושט ומלא הפתעות. המנהג הנפוץ ביותר בין התיירים הבאים לכאן הוא להסתובב כשגבם אל המזרקה ולזרוק מטבע אל המים, תוך הבעת משאלה לחזור ולבקר שוב ברומא.

Galleria Borghese

המוזיאון בגלריה בורגזה הוא אחד  המוזיאונים היפים ביותר ברומא. הוא נמצא בתוך פארק וילה בורגזה, אחד המקומות הירוקים המרגיעים ביותר בעיר. בגלריה מוצגים אוספי אמנות שאסף הקרדינל העשיר וחובב האמנות, ביניהם ציורים ופסלים של ברניני, קראוואג’ו, רובנס, קאנובה ועוד.

כתובת: Piazzale del Museo Borghese, 5

Pantheon

הפנתאון (‘בית כל האלים’) הוא אחד המבנים היפים והשמורים ביותר שנשתמרו מרומא העתיקה. הוא נבנה על ידי מרקוס אגריפס בשנת 24 לפני הספירה כמקדש לכל כוכבי הלכת. מכאן בא הרעיון לבניית הכיפה העגולה, המזכירה את השמיים. במרכז הכיפה נקבע חור דרכו נכנסו קרני השמש, וממנו היתמר עשן הקורבנות שהוקרבו. לאחר שנשרף בשנת 80 לספירה, נבנה מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס, במאה ה-2, והוקדש לכל האלים, ומכאן שמו. במרוצת הזמן נגרמו לבניין נזקים, הוא נשדד, רעפי הברונזה המוזהבים נבזזו והותכו לשימוש מחדש על ידי האפיפיורים, אך עדיין עומד עד היום בשלמותו, כשכיפתו המושלמת נחשבת לאחד משיאי הבנייה הרומית. בתוך הפנתאון, שהפך לכנסייה במאה ה-7, קבור המלך ויטוריו עמנואל השני וכן קברו של הצייר רפאל.

כתובת: Piazza della Rotonda

Piazza Navona

פיאצה נבונה, אחת הכיכרות הנעימות והיפות ביותר בעיר, נבנתה על חורבות היפודרום רומי שהקים הקיסר דומיטיאנוס במאה ה-1 לספירה. בתקופתו ובימי הביניים התקיימו כאן מרוצי סוסים. אפיפיורים היו נוהגים להציף את הכיכר במים, כדי להעלות מופעים קומיים של קרבות ימיים. במרכז הכיכר נמצאת מזרקת ארבע הנהרות, שעיצב ברניני, המייצגת את ארבע הנהרות הגדולים בעולם שהיה ידוע אז: הנילוס, הגנגס, הדנובה וריו דלה פלטה. כדאי לבקר בכיכר בשעות הערב, כשיא מתמלאת חיים: ציירי רחוב, להטוטנים, שחקנים וזמרים.

Piazza Venezia

פיאצה ונציה איננה הכיכר הרומנטית ביותר בעיר, להיפך: זו הכיכר הסואנת ביותר, הנמצאת במרכז תנועה הומה ורועש. מול הכיכר נמצאת אנדרטת המלך ויטוריו עמנואל השני, שהוקמה לרגל 25 שנים לאיחוד איטליה. ה’מונומט הויטוריאני’, כפי שנקראת האנדרטה, היא מבנה עצום, שנבנה בסגנון ניאו-קלסי על ידי ג’וזפה סאקוני. במרכז האנדרטה, דמות המלך ויטוריו עמנואל, רכובה על סוס. מתחתיו נמצא מזבח האומה וקבר החייל האלמוני. האנדרטה אינה אהובה במיוחד על אנשי העיר, המכנים אותה בלעג ‘עוגת החתונה’, ‘מכונת כתיבה’, וגם ‘הפה של מוסוליני’, (משום שהמרפסת בה עמד מוסוליני בעצרות העם, נמצאת ממול לאנדרטה, בארמון ונציה). מהכיכר יוצאים רחובותיה ראשיים של העיר: ויה דל קורסו (לכיוון פיאצה דל פופולו) ויה די פורי אימפריאלי (לכיוון הקולוסאום), ויה דל פלבישיטו (לכיוון הותיקן).

הגטו היהודי ובית הכנסת הגדול של רומא – Sinagoga

הקהילה היהודית ברומא היא עתיקה ביותר, ונוסדה לפני כ-2200 שנה, עם בואם של שליחי יהודה המכבי לרומא, שביקשו את עזרת הרומים במלחמתם נגד אנטיוכוס אפיפנס. חלקם ראה כי טוב והתיישב בעיר, ותחת שלטונו של יוליוס קיסר זכתה הקהילה הקטנה לחופש פולחן דתי וכלכלי. הקהילה שגשגה, עסקה במסחר ושמרה את נוסח התפילה והסידור הירושלמי. אחרי חורבן בית המקדש הגיעו לרומא שבויי יהודה, והקהילה גדלה. בימי הביניים המוקדמים נחקקו לראשונה מספר חוקים מגבילים. אחרי גירוש ספרד הגיעו לאזור איטליה כ-200,000 יהודים, מתוכם כמה עשרות אלפים לרומא. במאה ה-16 פרסם האפיפיור פאולוס הרביעי קאראפה מנשר, בו טען כי לא יתכן שרוצחיו של ישו יתגוררו בכפיפה אחת עם נוצרים. אז החלה ההפרדה,  הרובע בו נצטוו יהודי העיר להתגורר הפך לגטו והוקף ע”י חומה ושעריו היו נפתחים בבוקר ונסגרים בלילה. יהודים נצטוו ללבוש סימני זיהוי משפילים על הבגדים: הנשים חויבו ללכת עם צעיף כחול (שהיה אז מקובל לסמן בו פרוצות) והגברים נאלצו לעטות בד צהוב, שבו היה מקובל לסמן חולי צרעת. על יהודים נאסר לעסוק במלאכות מסויימות והם סחרו רק בגטו. נאסר עליהם לבנות בתי כנסת והם ריכזו את כל חמשת בתי הכנסת שלהם בבניין אחד, שנקרא ‘חמש האסכולות’ – cinque scuole.  כשהוקם הגטו, התגוררו בו 3000 יהודים, וכשנהרס לאחר 320 שנה, עם איחוד איטליה והפיכתה של רומא לבירתה ב-1870, התגוררו בו 7000.  בסמוך לרחוב הראשי של הגטו, המשמש גם כיום כמרכז הקהילה, נמצא בית הכנסת הגדול של רומא – שנבנה ב-1904 על חורבותיו של הגטו ומשמש כמרכז הקהילה היהודית. הוא נבנה על ידי האדריכלים קוסטה וארמאני בסגנון ליברטי. זהו מבנה מפואר, בעל כיפה מרובעת, שביקש להשיב לקהילה היהודית, שקשורה כל כך בהיסטוריה הרומית, את כבודה. בתוך בית הכנסת נמצא מוזיאון ובו פריטים וכלי קודש שנאספו מיהודי הקהילה, ספרים, מסמכים, צילומים ותעודות.

כתובת הגטו: סביב  Via del Portico d’Ottavia

Campidoglio e Musei  Capitolini

גבעת הקפיטול – ה’קמפידוליו’, היתה המרכז הדתי של רומא העתיקה, גבעה עם מקדשים אליה היו עולים לרגל מהעיר לצורך הקרבת קורבנות, לאחר נצחונות במלחמה או בחגים דתיים. הגבעה והמקדשים באו לסמל את רומא כ’קפוט מונדי’ – ראש העולם. לאורך ההיסטוריה של העיר, הקמפידוליו נשאר מרכז השלטון העירוני, וכיום נמצאת שם עיריית רומא. הכיכר עוצבה במאה ה-16 על ידי מיכלאנג’לו, לאחר שהתבקש על ידי האפיפיור פאולוס ה-3 פרנזה לשפר את המראה הבוצי והמדכדך של עיר הבירה. מיכלאנג’לו שינה את צורת הכיכר לטרפז, הוסיף ארמון שלישי, בנוסף לשני הארמונות שהקיפו אותה, עיצב את גרם המדרגות וקישט אותה בפסלים. בקצה הכיכר, ליד מדרגות הכניסה לעירייה, נמצא פסל הזאבה המפורסם, הוא סמלה של רומא. ב’מוזיאונים הקפיטוליניים’, שנפתחו לאחר שיפוץ מתמשך בשנת 2000, אוספים רבים של פיסול יווני ורומי, צילומים ורישומים עתיקים של רומא, תערוכות אמנות מתחלפות, ובית הקפה בעל תצפית נפלאה על העיר.

כתובת: Piazza del Campidoglio, 1

Castel Sant’Angelo

מצודת סנט אנג’לו נקראת על שם פסל מיכאל המלאך הרם הניצב בראשה, שעצר, על פי המסורת, מגפה שהשתוללה ברומא במאה ה-6. הביקור במצודה נותן הזדמנות מרתקת לראות מה עבר על מבנה אחד במהלך ההיסטוריה. זהו קומפלקס מבוצר, שהוקם במאה ה-2 לספירה כמאוזולאום של הקיסר אדריאנוס. בתקופתו של הקיסר אאורליוס שימש כמבצר בחומת העיר, בימי הביניים כמבצר וכבית כלא, ובתקופת הרנסנס כמעונם וכמקום מחבואם של האפיפיורים לשעת חרום. בין המבצר וארמון הותיקן נבנה מעבר סודי, ששימש בזמני מצור. כיום משמש המקום כמוזיאון, המציג את גלגוליו ההיסטוריים של  המקום.

Basilica di S. Giovanni in Laterano

בזיליקת סן ג’ובני, המוקדשת ליוחנן המטביל, היא הכנסייה הרשמית של רומא, המכונה ‘אם הכנסיות’. עד תקופת הרנסנס, היה זה מקום מושבו של האפיפיור, עת עבר למקום מושבו הנוכחי בותיקן. הכנסייה הוקמה על שרידי הבזיליקה הנוצרית הראשונה שהקים הקיסר קוסטנטינוס במאה הרביעית, על אדמות משפחת לאטרני העשירה. מאז נהרסה ושוקמה פעמים רבות. מראה פנים הכנסייה כיום שייך ברובו לתקופת הבארוק, ועיצב אותו האדריכל בורומיני. בארמון הלאטרני שלצד הכנסייה התקיימו הכינוסים החשובים של העולם הקתולי, ובבית הטבילה המתומן, בו נמצאים פסיפסים מהמאה ה-5, הוטבלו לנצרות ילדי העיר.

כתובת: Piazza S. Giovanni in Laterano, 4

Piazza di Spagna

גרם המדרגות המפורסם ביותר בעולם, או בשמו השגור, ‘המדרגות הספרדיות’, מטפס ועולה אל כנסיית ‘טריניטה דיי מונטי’ (‘השילוש הקדוש של ההרים’). המדרגות נבנו במאה ה-18, בכדי להקל על עולי הרגל הצרפתים, שעלו אל הכנסייה שנבנתה בהזמנת מלך צרפת לואי ה-12 במרומי הגבעה. בתקופת האביב, בחג הפסחא, מתכסות 136 המדרגות בפרחים ורודים ואדומים ויוצרות מראה מרהיב. ספרדיותה של הכיכר קשורה בארמון ששימש כשגרירות ספרד בותיקן, הנמצא בסמוך. מזרקת הסירה, ‘לה ברקצ’ה’, הנמצאת למרגלות המדרגות, עוצבה על ידי אביו של ברניני במאה ה-17. ברחוב ויה קונדוטי, המחבר את המדרגות עם רחובה הראשי של רומא, ויה דל קורסו, נמצאות חנויות האופנה היוקרתיות (והיקרות) ברומא. בתחילת הרחוב נמצא בית הקפה ההיסטורי ‘אנטיקו קפה גרקו’, מעוז בוהמייני שהוקם בשנת 1760.

Piazza del Popolo

‘פיאצה דל פופולו’, כיכר העם, המשמשת כיום להתכנסויות חגיגיות, מופעים ועצרות, נמצאת בקודקוד המשולש (הידוע כ- trident) הנפתח בין ויה דל קורסו וויה דל באבואינו. במרכז הכיכר הגדולה ניצב אובליסק מצרי, שהובא לעיר בתקופת אוגוסטוס, והוצב כאן במאה ה-16.  בדרומה של הכיכר, ניצבות שתי הכנסיות התאומות (כמעט), סנטה מריה דיי מיראקולי וסנטה מריה די מונטסנטו. בפינת הכיכר, ליד השער הפונה אל ויה פלמיניה, נמצאת כנסיית סנטה מריה דל פופולו, בה נמצאים שניים ציוריו של קאראוואג’ו: ‘צליבת סן פטרוס ‘ ו’התנצרות סן פאולוס’.

Campo di Fiori

כיכר קמפו די פיורי, ‘שדה הפרחים’ משמשת בשעות הבוקר ככיכר שוק מרהיבה ותוססת, מלאה דוכני פירות, ירקות, גבינות וכלי בית. למרות חיוניותה העכשווית, נהגה בעבר האינקוויזיציה לערוך כאן הוצאות פומביות להורג. ג’ורדאנו ברונו, שפסלו ניצב במרכז הכיכר, הועלה כאן על המוקד בשנת 1600. בשעות אחר הצהריים מפונה ומנוקה השוק, ובערב הופך המקום לאזור בילוי הומה, מוקף ברים, בתי קפה ומסעדות. כדאי להציץ גם בכיכר פארנזה הסמוכה, בה נמצא אחד מארמונות הרנסאנס היפים ביותר שנבנו ברומא – פאלאצו פארנזה. בכיכר נמצאות שתי אמבטיות עצומות, שנלקחו ממרחצאות קרקלה, והובאו לצורך עיצוב הכיכר במאה ה-17.

הקטקומבות

קטקומבות הן כינוין של מערות הקבורה, בהם נהגו ראשוני הנוצרים ברומא לקבור את מתיהם. החוק הרומי אסר על קבורת המתים בתחומי העיר, מסיבות היגייניות. ברומא וסביבתה ישנן 69 קטקטמבות, בהן אלפי קברים. לא היו אלה מקומות מסתור, אך במאות הראשונות לספירה, בתקופת רדיפות הנוצרים על ידי הרומים, הן נהפכו לאתרי עלייה לרגל של נוצרים שעלו לפקוד את קבריהם של הקדושים מעונים. היו קיימות גם קטקומבות יהודיות, בהן נתגלו קברים עם כתובות ביוונית, חלקן נמצאות במוזיאון בית הכנסת ברומא. ביקור בקטקומבות אלו מצריך תיאום מראש. הקטקומבות ננטשו בהדרגה במאה ה-5, ונתגלו מחדש במאה ה-16. באזור ויה אפיה אנטיקה, בדרומה של רומא, נמצאות הקטקומבות הבאות:

הקטקומבות של סן קליסטו  (Via Appia Antica, 110 / 06-4465610)

כאן נמצאות מחילות ומערות קבורה שאורכן למעלה מ-17 ק”מ, בנויות ב-4-5 קומות, וחפורות עמוק באדמה.  המתים נקברו בגומחות, לעתים בזוגות או בשלשות. כאן נקברו רבים מהאפיפיורים הראשונים, שאולמות קבורתם מכוסים פרסקאות מהמאה ה-4.

הקטקומבות של דומיטילה  (Via delle Sette Chiese, 282 / 06-4465610)

כאן נמצאות מערכת הקברים הגדולה ברומא. בעלה  של דומיטילה, אחיינית הקיסר דומיטיאנוס, הוצא להורג בהוראת הקיסר. בחדרי הקבורה נמצאים פרסקאות וסרקופגים עתיקים. מעל הקטקומבות נמצאת בזיליקת סנטי נראו ואכילאו.

נכתב ע”י דלית קצנלנבוגן, מדריכה בסולו איטליה